קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ | תיקון סעיף 9(5) לפקודה | הוארכה הטבת המס לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי | פטוֹר ממס למענק לספורטאי בעד זכייה בתחרות | היפוך סדר הבאת הראיות | חשבוניות פיקטיביות | ביטוח לאומי
10/02/2022
קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ
כידוע, סעיף 20 לחוק מע"מ, שכותרתו "רשות לשלם מס במקום החייב בו", מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על-פי החוק להוציא חשבונית עצמית במקום המוכר/נותן השירות.
בעניין זה, נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה פורסמה "הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ"* ובה הקריטריונים העקרוניים להחלת אותו סעיף 20 והמקרים בהם אין להחילו.
* הוראה זו מחליפה למעשה את ההוראה שפורסמה בעניין זה במסגרת התאמ"ו (תדריכי אגף המכס ומע"מ).
להורדת הנוהל, לחצו כאן.
תיקון סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה
במבזק מס' 1946 מיום 15.11.2021 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ"ב-2021 ("החוק") (קישור לחוק).
בגדרו של החוק נכלל, בין היתר, תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (תיקון 257) המתייחס להוראות סעיף 9(5) לפקודה,* ובמסגרתו נקבעו שתי תקרות הכנסה לזכאים לפטוֹר ממס בגין הכנסה מיגיעה אישית: האחת, בסעיף 9(5)(א); והשנייה, בסעיף 9(5)(א1).
* התיקון מתייחס גם לסעיף 38 לפקודה, ראו סעיפים 21 ו-24(ה) לחוק, בעמ' 73–74.
בהמשך לכך, דיווחנו (במסגרת מבזק מס' 1957) על פרסום הודעתה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה).
נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעה נוספת בנושא של רו"ח קלימן.
להורדת ההודעה הנוספת, לחצו כאן.
הוארכה הטבת המס לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי (עוטף עזה)
שלשום (8.2.2022) פורסם ברשומות חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב-2022 ("הוראת-השעה").
בגדרהּ של הוראת השעה, הוארכה בארבע שנים הטבת המס* לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי (עוטף עזה), שתוקפהּ פג בתום שנת 2021.
* זיכוי ממס בשיעור של 20% מההכנסה החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים (צמוד למדד).
להורדת הוראת-השעה, לחצו כאן.
פטוֹר ממס למענק לספורטאי בעד זכייה בתחרות
במקביל להוראת-השעה פורסם ברשומות גם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב-2022 ("התיקון").
בגדרו של התיקון נוספה לרשימת ההכנסות הפטורות ממס שבסעיף 9 לפקודה מענק ששילמו משרד התרבות והספורט, הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי או התאחדות איל"ת – התאחדות ישראלית לספורט תחרותי שאינו אולימפי, לזוכה במקום הראשון, השני או השלישי בתחרות שהתקיימה במסגרת המשחקים האולימפיים, המשחקים הפאראלימפיים או משחקי העולם, או לזוכה כאמור בתחרות לבוגרים שהתקיימה במסגרת אליפות עולם, אליפות אירופה או אליפות מוּכּרת,* והכול בעד זכייה בתחרות כאמור.
* לעניין זה, "אליפות מוכרת" מוגדרת כ"אליפות חלופית לאליפות עולם או לאליפות אירופה, בענפי ספורט שבהם לא מתקיימת אליפות כאמור, שהוכרה על ידי משרד התרבות והספורט, בהתייעצות עם היחידה לספורט הישגי או היחידה לספורט תחרותי, לפי העניין".
להורדת התיקון, לחצו כאן.
יושם אל לב, כי מדובר בפטוֹר ממס הכנסה ולא מדמי ביטוח לאומי/בריאות שלגביהם יש צורך בהוראת פטוֹר נפרדת.
היפוך סדר הבאת הראיות לאור הטענה לעסקה מלאכותית
ביום ב, 7.2.2022, ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין ספקטור ואח'.
עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת הביניים של בית-המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת י' סרוסי) מיום 13.12.2021 ובמסגרתה דחתה השופטת סרוסי את בקשת המבקשים להפוֹך את סדר הבאת הראיות באופן שיחייב את המשיב (פקיד-השומה למפעלים גדולים) לפתוח בפרשת ההוכחות.
זאת, לאור הטענה בדבר קיומה של עסקה מלאכותית אשר הועלתה נגדם על-ידי המשיב (טענה שהנטל להוכיחה מוטל על פקיד-השומה).
השופטת סרוסי דחתה את הבקשה בקבעה, כי הסֵדר הרגיל של הבאת ראיות בערעורי שומה לא ישונה מאחַר ש"טענת מלאכותיות נטענה על ידי המשיב בסוגיה אחת, מיני כמה סוגיות שעתידות להתברר בערעורים המאוחדים". זאת, בכפוף לכך ש"נטל השכנוע בטענת המלאכותיות יוטל על כתפי המשיב".
מכאן בקשת רשות הערעור בגדרהּ טוענים המבקשים, כי המלאכותיות המיוחסת לעסקותיהם היא הסוגיה העיקרית שבמוקד הערעורים.
בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין, דחה את הבקשה מבלי לבקש את תשובת המשיב וללא צו להוצאות (קישור להחלטה).
השופט שטיין קבע, כי ההבחנה בין עיקר לטפל בקביעת סדרי הדיון מסורה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית שמקיימת את הדיון וכי לא מצא שום עילה מבוררת להתערבות בשיקול הדעת שהופעל כאמור.
עוד קבע השופט, כי סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 ,קובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות".
נזכיר, כי ביום 30.9.2021 ניתנה החלטה אחרת של השופטת סרוסי (אליה התייחסנו במבזק מס' 1938), וזאת בבקשה שהגישו המבקשים לקיים דיון מקדמי בטענת התיישנות אותה העלו במסגרת ערעוריהם.
השופטת סרוסי דחתה את הבקשה האמורה (קישור להחלטה).
חשבוניות פיקטיביות
במבזק מס' 1837 מיום 13.2.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין הרודיון הפיסגה של עולם האירועים בע"מ.
באותו מקרה, דחה בית-המשפט המחוזי, מפי סגן הנשיאה ד"ר א' סטולר, את הערעור שהגישה המערערת על החלטת המשיב 2 (מנהל מע"מ רחובות) לחייבה בכפל-מס (לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ), לפסול את ספריה (מכוח סעיף 77ב לחוק) ולהטיל עליה קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין בשיעור של 1% ממחזוֹר העסקאות שלה בשנים 2010–2013 (מכוח סעיף 95(א) לחוק). זאת, בגין 62 חשבוניות פיקטיביות.
בית-המשפט העליון, מפי הנשיאה א' חיות (בהסכמת השופטים י' עמית ו-ד' מינץ), דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
הנשיאה קבעה, כי לאחַר עיון בטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, הוחלט לאמץ את פסק דינו של בית-המשפט קמא על-פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כיום תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), למעט ביחס לשיעור הקנס שהוטל על המערערת בגין אי-ניהול ספריה כדין אשר יופחת כך שיעמוד על 0.5% ממחזוֹר העסקאות שלה בשנים 2010–2013.
ביטוח לאומי
ביום 30.1.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין לופטהנזה נתיבי אויר גרמניים.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על החלטתה של ועדת השומה שליד סניף המוסד בתל-אביב ואשר בגדרהּ נקבע, בין היתר, כי שני עובדיה של החברה-המשיבה (חברת תעופה גרמנית הפועלת בישראל), אשר נחשבים לתושבי ישראל לצורכי מס, חוסים תחת הוראות סעיף 6 לאמנה לבטחון סוציאלי בין ישראל לבין גרמניה משנת 1975 (קישור לאמנה); וכי הוראות סעיף 6 האמורות חלות גם על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.
בית-הדין, מפי השופט א' שגב, קיבל את הערעור בנושא האמנה (קישור לפסק-הדין).