פורסמה רשימת העֶמדות החייבות בדיווח לשנת 2021 | הודעות הרשות בנושאים שונים | אמנה עם אלבניה ועם איחוד האמירויות | תזכיר חוק להארכת הטבות המס לתמ"א 38 | חשבוניות פיקטיביות | החלטות בענייני קורונה | תשלום מעסיקים לפיקדון ועוד

לפניכם המבזק האחרון לשנת-המס 2021 והמהווה את המבזק ה-62 שנשלח השנה.
אנו מאחלים לכם שנה אזרחית חדשה ומוצלחת וכן בריאות איתנה.

רשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2021

כללי

במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ("החוק") (קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".

ככלל, "עמדה חייבת בדיווח" לעניין מס הכנסה מוגדרת כעמדה שמתקיימים בה כל אלה: (א) היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת-המס שלגבּיה מוגש הדו"ח; (ב) "יתרון המס" הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת-מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות-מס לכל היותר.
ואילו הדיווח על נקיטת עמדה במסים עקיפים יחול על עמדה שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנים.
בהקשר זה נקבע, כי עמדת רשות המיסים תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המיסים, לאחַר שניתנה ללשכת עורכי-הדין, לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגבּיה טרם פרסומה; היא תנוסח בלשון ברורה ומובנת; ומספר העֶמדות שתפרסם רשות המיסים לא יעלה על המגבלה שנקבע בעניין זה (חריגה מכך תהיה כרוכה באישור ועדת-הכספים).

אי-דיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח כדין, משמעותו כאי הגשת דו"ח מס שחובה להגישו לפי הדין והוא עלול לגרור השלכות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

עם זאת, חשוב להדגיש, כי אין כל מניעה לנקוט בגישה שסותרת את עמדות רשות המסים (לא כל שכּן לאור העובדה שחֵלק מהעֶמדות סותרות, בכל הכבוד, פסיקה של בתי-המשפט ואף את סעיפי החוק עצמם), תוך דיווח על נקיטת העמדה הסותרת.
עוד נדגיש, כי רשימת העמדות היא רשימה מצטברת, כך שהעמדות החדשות מצטרפות לאלו שכבר פורסמו בשנים קודמות (ולא בוטלו) ואשר גם בגינן נותרה חובת דיווח במקרים הרלוונטיים. 

רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2018 כללה 7 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה (קישור לרשימה).
באותה שנה לא פורסמו עמדות חדשות בתחומי המיסוי העקיף (מע"מ ומכס), כך שבתחום זה המשיכו לחול העמדות שפורסמו בשנים 2016–2017 ושלא בוטלו.

ביום 30.12.2019 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2019.
רשימה זו כללה עמדה ראשונה בתחום מיסוי הבלו על דלק (קישור לרשימה) וכן 22 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה (קישור לרשימה).
בשנת 2019 לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מכס ומע"מ, כך שבתחום המיסוי העקיף המשיכו לחול העמדות שפורסמו בשנים 2016–2017 ושלא בוטלו, זולת, כאמור, העמדה החדשה בנושא הבלו.

ואילו ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2020. 
רשימה זו כללה 10 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה (קישור לרשימה) ועמדה חדשה אחת בתחום המכס (קישור לעמדה החדשה), דהיינו לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מע"מ ובלו על דלק, כך שבתחומים אלה המשיכו לחול העמדות שפורסמו בשנים קודמות ושלא בוטלו.

רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2021

אתמול (29.12.2021) פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2021.

רשימה זו כוללת 12 עמדות חדשות ועדכון* של 7 עמדות קיימות בתחום מס הכנסה ומיסוי בינלאומי (קישור לרשימה), וזאת לאחַר שמספר העמדות שרשות המסים ביקשה לפרסם צומצם באופן משמעותי בעקבות הדיונים שנערכו עם נציגי לשכת רואי-חשבון.

* העמדות המעודכנות מחליפות את העמדות הקודמות הָחל משנת-המס 2021, תוך שאין בראשונות כדי לגרוע מתוקפן של האחרונות לעניין הגשת הדוחות לשנות-המס הרלבנטיות.

השנה לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מע"מ, מכס ובלו על דלק, כך שבתחומים אלה ממשיכות לחול העמדות שפורסמו בשנים קודמות ושלא בוטלו (קישור לרשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מע"מ) (קישור לרשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מכס) (קישור לעמדה החייבת בדיווח בנושא בלו).

ואלו העמדות החדשות בתחום מס הכנסה המצטברות לכדי 101 עמדות!! (109 עמדות בנטרול 8 עמדות שבוטלו) (קישור לרשימה המצטברת): המרה של אמצעי תשלום מבוזרים (המכוּנים "מטבעות וירטואליים") (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 32/2017); רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות של חברה הזכאית להטבות במס מכוח החוק לעידוד השקעות הון; חלוקת "רווחים כלואים" (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 67/2019); תשלום מבוסס מניות שנרשם כעסקה הונית (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 70/2019); הכנסות והוצאות בגין עסקות של גידור שאינו גידור חשבונאי (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 71/2019); מתנה לתושב-חוץ מתושב ישראל אינה פטורה ממס מכוח סעיף 97(א)(5) לפקודה; לא יינתן זיכוי ממיסים שאינם מיסי חוץ אשר שולמו לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל; לא יינתן זיכוי עקיף בגין דיבידנד מגולם שמקורו ברווחי אקוויטי של חברת הבת הזרה; קביעת דיני המס בישראל לצורך קביעת ההכנסה של חבר-בני-אדם זר לעניין חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה; סיווג חברה המוחזקת בשרשרת חברות כחברה נשלטת זרה במקרה בו שיעור המס החָל על החברה המחזיקה בה עולה על 15%; רווח או הכנסה משינוי מבנה בידי חבר-בני-אדם שאינו תושב מדינה גומלת ייכלל בחישוב "רווחים שלא שולמו"; הקדש הפועל להשגת מטרה שאינה מטרה ציבורית בלבד לא יוחרג מפרק הנאמנויות; יום רכישה ומחיר מקורי במכירת נכס בנאמנות על-ידי נאמן או נהנה תושב ישראל, שלא הוסדר הונהּ במסגרת הֶסדרי המַעבר לנאמנויות (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 47/2017); תושב ישראל המקבל חלוקות בעקיפין מנאמנות שמקור הונהּ בנאמנות שבה הוא נהנה; נאמנות נהנה תושב-חוץ שבהתקיים תנאי יתווסף לה בעתיד נהנה תושב ישראל תסוּוג כנאמנות תושבי ישראל; סיווג של נאמנות שמקורהּ בהקניה בנאמנות תושבת ישראל בה יוצר תושב ישראל אחד לפחות או בנאמנות נהנה תושב ישראל שאינה קרובים, שלא דווח על אירוע רווח הון בהקניה (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 83/2020); קיטון בהון המדוּוח של נאמנויות מסוימות בדרך של הקניה או העברה פטורה לנאמנות אחרת או דיווח חלקי (עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מס' 84/2020); הפסד מועבר שנצמח לתושב-חוץ טרם היותו תושב ישראל לא יוּתר בקיזוז כנגד הכנסות שהופקו בישראל לאחַר הפיכתו לתושב ישראל; וקביעת מחיר מקורי ויום רכישה בנכס שהתקבל במתנה או בהורשה מאת תושב ישראל לראשונה/תושב חוזר ותיק/תושב חוזר.

למשרדנו ניסיון רב בייעוץ בנושא העמדות החייבות בדיווח והנכם מוזמנים לפנות אלינו הן לצורך בחינת קיומן של עמדות הסותרות את העמדות החייבות בדיווח והן לצורך קבלת חוות-דעת התומכת בעמדה סותרת כאמור.

---

הודעות הרשות בנושאים שונים

בימים האחרונים, פורסמו מספר הודעות חשובות על-ידי רשות המסים:

• קבלת שומות מיסוי מקרקעין תוך יום – גם במכירת דירת מגורים יחידה בפטוֹר ממס שבח (קישור להודעה);

• רשות המסים מנפיקה באופן יזום תיאומי מס לשנת 2022 לאנשים עם מוגבלות (קישור להודעה);

• השקת שירות מקוּון חדש לפתיחת תיק עוסק פטוּר במע"מ ובמס הכנסה בממשק אחד וללא צורך בהגעה פיזית למשרדים (קישור להודעה);

• הארכת התקופה בה ניתן לבצע פריסת תשלומים להשבת מענקי קורונה ששולמו ביֶתֶר עד ליום 31.3.2022 (קישור להודעה);

• החלת ההטבות במס לעסקות תמ"א 38 גם על עסקות שנחתמו/תיחתמנה לפני 31.12.2021 ואשר יום המכירה לגביהן נדחה לפי הוראות פרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (בעניין זה פורסמה הודעה וכן הבהרה להודעה).*
  * ראו בהמשך המבזק את התייחסותנו לתזכיר החוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין.

---

אמנה עם אלבניה ועם איחוד האמירויות הערביות

פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (איחוד האמירויות הערביות), התשפ"ב-2021,* הנותן תוקף לאמנה החדשה שנחתמה ביום 31.5.2021 עם איחוד האמירויות הערביות (קישור לאמנה).
בנוסף, פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (אלבניה), התשפ"ב-2021,* הנותן תוקף לאמנה החדשה שנחתמה ביום 3.5.2021 עם אלבניה (קישור לאמנה).

* להורדת הצו, לחצו כאן.

לאמנות החדשות יהיה תוקף בישראל הָחל בשנת-המס 2022.

---

תזכיר חוק – הארכת הטבות המס לפרוייקטי תמ"א 38

פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין, בגדרו מוצע להאריך את הטבות המס המנויות בפרק חמישי 5 לחוק ובסעיף 31ב לחוק מע"מ – אשר עתידות לפקוע ביום 31.12.2021 – עד ליום 1.10.2022 (מועד פקיעת תוקפה של תוכנית המיתאר הארצית בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מיום 5.11.20219).

למַעבר לתזכיר החוק, לחצו כאן.

---

חשבוניות פיקטיביות

ביום ה', 23.12.2021, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין קליין.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מע"מ אשדוד) להטיל על המערער כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בְּשל הוצאת חשבוניות פיקטיביות, לפסול את ספריו בהתאם לסמכותו על-פי סעיף 77ב(ב) לחוק, להטיל עליו קנס בגין אי-ניהול ספרים כדין בהתאם לסמכותו על-פי סעיף 95(א) לחוק ולדחות את ההשגה שהגיש על שומת מס תשומות בְּשל ניכוי תשומות על-פי חשבוניות פיקטיביות (חלק מהחשבוניות הפיקטיביות שהמערער הוציא).

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור וחִייב את המערער בהוצאות המשיב לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 100,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).

---

תשלום מעסיקים לפיקדון

במבזק מס' 1936 מיום 15.9.2021 דיווחנו, בין היתר, על הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח'.

עניינו של פסק-הדין בארבעה ערעורים, אשר הדיון בהם אוחד, על פסקי-דין של בתי-דין אזוריים במותבים שונים, בגדרם נפסק כי המשיבים, מבקשי מקלט שהועסקו כעובדי המערערות בעבודות ניקיון בתחומן של רשויות מקומיות, זכאים כי מעסיקיהם ישלמו להם פיצוי חֵלף הפקדות לקרן השתלמות בנוסף להפקדת 16% משכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים בחשבון פיקדון שנפתח בהתאם לתיקון 18 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.*

* בחודש מאי 2017 נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ("תיקון 18"), בגדרו נקבע, כי על מעסיקים להפקיד תשלומים לחשבון פיקדון בשיעור 36% מהשכר המשולם למבקשי מקלט (המוגדרים בתיקון 18 כ"מסתננים"), מהם ישולמו 16% על-ידי המעסיק ו-20% ינוכו משכר העובד. השכר ממנו יש להעביר את התשלומים לחשבון הפיקדון הוא שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

בעקבות בג"ץ 2293/17 (גרסגהר נ' הכנסת), בוטל הניכוי לחשבון הפיקדון משכר העובד ונקבע, כי לפיקדון יועברו תשלומים בשיעור 16% מהשכר לפיצויים מחֵלקו של המעסיק בלבד.

בית-הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ו' וירט-ליבנה – אב"ד; ר' פוליאק, ח' אופק גנדלר – שופטים, מר יוסי רחמים – נציג ציבור (עובדים) ומר צ' טבצ'ניק – נציג ציבור (מעסיקים)) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) וקבע, כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הניקיון מחייבים מעסיקים להעביר תשלומים להסדרי ביטוח פנסיוני בשיעור העולה על 16% מהשכר לפיצויים ובנוסף לכך תשלומים בשיעור 5.7% מהשכר הקובע לקרן השתלמות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הוגשה עתירה לבית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק) לביטול פסק-הדין.

בית-המשפט העליון (השופטים נ' סולברג, ד' ברק-ארז ו-ד' מינץ) דחה את העתירה מבלי להידרש לתגובה (קישור לפסק-הדין).

---

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 4 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

• ההחלטה בעניין אוסט (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין טיקו בניה מתקדמת בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין לינדי לזרו – כחול לבן (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין אחים ניסנבוים בע"מ (קישור להחלטה).

---

החלטה נוספת בעניין אביוב גולד בע"מ

המערערות ערערו על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, כאשר במסגרת הערעור, הגישו המערערים בקשה לצירוף ראיות חדשות.

בהחלטה מיום 29.11.2020 קבע בית-המשפט העליון, כי "התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי הנכבד לדיון בסוגיית הראיות החדשות שהגשתן התבקשה בשלב הערעור בתאריך 29.01.2020 וביחס לנפקות האפשרית של הדבר לגבי פסק הדין שניתן".

ביום 24.2.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1904, ניתנה החלטתה של השופטת סרוסי ביחס לראיות הנוספות.
השופטת סרוסי בחנה את הראיות הנוספות וקבעה, כי אין ולא יהיה בצירופן כדי לשנות ממסקנות פסק-הדין (קישור להחלטה).*

* יצוין, כי בין המערערות לבין המשיב התגלעה מחלוקת באשר לשאלת פרשנות החלטתו של בית-המשפט העליון: האם בית-המשפט יצא מנקודת הנחה שהראיות מתקבלות לתיק ונבחנת שאלת השפעתן על פסק-הדין (כטענת המערערות), או שמא יש קודם לדון האם יש מקום לקבל את הראיות החדשות ורק לאחר מכן לדון בהשלכתן (כטענת המשיב). 

השופטת סרוסי קבעה, כי עיון בהחלטת בית-המשפט העליון מעלה כי פרשנותו של המשיב היא הנכונה.

ביום 12.7.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1926, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור.
בית-המשפט העליון החליט ברוב דעות (המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר והשופט י' אלרון כנגד דעתה החולקת של השופטת י' וילנר) לקבל את הערעור בחלקו באופן שהתיק יוחזר לדיון מחוּדש בבית-המשפט המחוזי (קישור לפסק-הדין).

בעקבות פסק-הדין בערעור, הורתה השופטת סרוסי לצדדים, ביום 20.7.2021, להגיע להסדר דיוני בעניין המשך ניהול ההליך עד ליום 12.9.2021.

הבקשה לפסילת המותב

ביום 12.9.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1941, המערערות הגישו בקשה לפסלוּת המותב מלשבת בדין בדיון המחודש.
זאת, בטענה, כי לאור ההחלטה בבקשה לצירוף ראיות, מותב זה אינו יכול לדון באופן אובייקטיבי בתיק; וכי ישיבתו של המותב לדון בעניין אשר בו הוא כבר הכריע מהווה בגֶדר משוא פנים ברור ואמיתי.

המשיב התנגד לבקשה, בגורסו כי זו הוגשה בשיהוי ניכר וכן מהטעם שגישת המערערות היא גישת מרחיקת לכת לפיה בכל עת שבית-משפט שדן בבקשה לצירוף ראיות דוחה את הבקשה מהטעם כי התנאי לפיו "הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת" אינו מתקיים, או, בדומה דוחה בקשה להוספת טענה, הרי שהדבר יביא לפסילתו.
לשיטת המשיב, אין כל הבדל בין מקרה זה למקרה אחר בו ערכאת ערעור קיבלה ערעור על החלטתה של הערכאה הדיונית שלא לקבל ראיה או טענה נוספת; וחזקה כי מותב זה יקיים דיון מחדש ויבחן את הראיות בהתאם להוראתו של בית-המשפט העליון.

השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
כמוסבר להלן, על החלטה זו הגישו המערערות ערעור לבית-המשפט העליון.

החלטת השופטת סרוסי מיום 24.10.2021

כאמור, ביום 12.7.2021, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור, בגדרו הוחלט ברוב דעות לקבל את הערעור בחלקו באופן שהתיק יוחזר לדיון מחוּדש בבית-המשפט המחוזי.

בעקבות פסק-הדין של בית-המשפט העליון, הבינו המערערות – ובהתאם גם הגישו הסדר דיוני לבית-המשפט – כי יש לערוך את הדיון בתיק מראשיתו, לרבות הגשת כתבי-טענות, תצהירים וראיות, זימון עדים, ניהול חקירות והגשת סיכומים, וזאת הן ביחס לבחינה לפי סעיף 138 לחוק מע"מ והן ביחס לטענה לאכיפה בררנית.
המשיב, לעומת זאת, סבר, כי מפסק-הדין עולה שיש להגיש ולערוך חקירות אך בנוגע לראיות החדשות שהגשתן התבקשה בפני בית-המשפט העליון ביחס לטענה לאכיפה בררנית ולאחר מכן להגיש סיכומים ביחס לבחינה לפי סעיף 138 לחוק מע"מ ולטענת האכיפה הבררנית.

השופטת סרוסי דחתה את בקשת המערערות להסדר דיוני וקבעה, כי הדיון יתנהל אך ורק בקשר לראיות החדשות שצירופן התבקש ובקשר לתצהיר המשיב (קישור להחלטה).

על החלטה זו הוגשה, כמוסבר להלן, בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון.

פסק-הדין בנושא פסילת המותב

כאמור, המערערות הגישו ערעור לבית-המשפט העליון על החלטת השופטת סרוסי שלא לפסול עצמה מלדון בעניינן.
ביום 2.12.2021 ניתן פסק-הדין של הנשיאה א' חיות, בגדרו התקבל הערעור (קישור לפסק-הדין).

הנשיאה קבעה, כי אמנם העובדה שבית-המשפט דן והכריע בהליך מסוים אינה פוסלת אותו מלשוב ולדון באותו עניין בעקבות התערבות ערכאת הערעור.
עם זאת, במקרה דנא מתקיימות נסיבות אשר מַצדיקות מסקנה שונה, שכּן בית-המשפט קמא נדרש במסגרת ההחלטה בעניין צירוף הראיות לפוטנציאל של ראיות אלו להשפיע על פסק דינו, והביע בהקשר זה עמדה נחרצת ומנומקת שלפיה אף אם הראיות הללו תצורפנה לא יהיה בהן כדי להביא לשינוי התוצאה.
בנסיבות אלו, ומשעה שבית-המשפט הִבהיר הבהר היטב כי הוא כלל אינו נדרש לעיון בראיות על-מנת לגבש את מסקנתו, עמדה נחרצת זו – ובלשון בית המשפט "אף אם אניח כי יש בראיות החדשות את כל מה שהמערערות מבקשות למצוא בהן, לא יהיה בצירופן כדי לשנות מפסק דיני" – מַצדיקה ולוּ משיקולים של מראית פני הצדק, כי המותב יימָנע מלהמשיך לדון בהליך ובראיות שלגביהן כבר הביע מראש דעה נחרצת.

לאור זאת, קיבלה הנשיאה חיות את הערעור וקבעה, כי הֶמשך הדיון בהליך יועבר לטיפולו של מותר אחר.

כתוצאה מכך, התיק נקבע לדיון בפני השופט ה' קירש, אשר קבע, ביום 20.12.2021, כי העברת המשך הדיון למותב אחר "אין משמעותה פתיחתן או איונן של החלטות המותב הקודם".

בקשת רשות הערעור על החלטת השופטת סרוסי מיום 24.10.2021

כאמור, המערערות הגישו בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון על החלטתה של השופטת סרוסי מיום 24.10.2021.

אתמול (29.12.2021) ניתנה ההחלטה בבקשה.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז, דחה את הבקשה מבלי להידרש לתגובת המשיב (קישור להחלטה).