הגדלת שיעור מס הרכישה – התיקון פורסם ברשומות | תזכורת: הגשת בקשה להפסיק להיחשב כחברה משפחתית/חברת בית בשנת-המס 2022 ואילך | ערר מס שבח אינו מהווה כלי להכשרת תובענות ייצוגיות | בקשה לפטוֹר מהפקדת ערובה בערעור לעליון

כזכור, במסגרת חוק ההסדרים* ותיקון 245 לפקודת מס הכנסה** בוצעו שינויים מהותיים בכללי המיסוי החָלים על חברות משפחתיות ועל חברות בית.

במסגרת כללי המיסוי החדשים שונו, בין היתר, ההוראות שעניינן בשינוי סיוּוגן של חברות משפחתיות/חברות בית לחברות "רגילות", כך שחברות משפחתיות/חברות בית המבקשות לשנות את סיוּוגן ולהפוֹך לחברות "רגילות" צריכות ליתן על כך הודעה מראש לפקיד-השומה, וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-המס, כלומר עד ליום 30.11.2021 (יום שלישי הקרוב!!).

זאת, בניגוד לדין שחל בעבר, ולפיו ניתן היה ליתן את ההודעה עד למועד הגשת הדו"ח השנתי, דהיינו בשנת-המס העוקבת.*

* הדין הקודם נעדר התייחסות מפורשת לגבי הפיכה מחברת בית ל"חברה רגילה".

לגבי חברה משפחתית, ההודעה צריכה להיעשות על-ידי החברה (סעיף 64א(ב)(1) לפקודת מס הכנסה), וזאת באמצעות טופס 2590 (קישור לטופס).
לעומת זאת, לגבי חברת בית טרם פורסם טופס בעניין זה ועל-כן על החברה למסור הודעה מתאימה כשהיא חתומה על-ידי כלל בעלי מניותיה (סעיף 64(ה) לפקודה).

נזכיר, כי באותם מקרים בהם חברה משפחתית/חברת בית תבקש להפוֹך לחברה "רגילה", היא לא תוכל בעתיד לשוב ולהיחשב לחברה משפחתית/חברת בית כאמור!

מומלץ לקבל ייעוץ פרטני באשר להשלכות הנרחבות שגלומות בשינוי מעמדה המיסויי של החברה מחברה משפחתית / חברת בית לחברה רגילה ומובן שאנו עומדים לרשותכם לעניין זה.*

* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.

---

הגדלת שיעור מס הרכישה לגבי דירת מגורים שאינה דירה יחידה

היום (28.11.2021) פורסם ברשומות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 98), התשפ"ב-2021 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה).

בגדרהּ של הוראת השעה הוגדל שיעור מס הרכישה לרוכשי דירות מגורים אשר הדירה הנרכשת אינם דירתם היחידה, וזאת למשך התקופה שתחילתה ביום 28.11.2021 (יום פרסום הוראת השעה ברשומות) וסיומה ביום 31.12.2024 ("התקופה הקובעת").*

* שר האוצר יהיה רשאי, בצו, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת בשנתיים נוספות.

כך, נקבע, כי במכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים שאינה דירה יחידה יחול מס רכישה בשיעור 8% על חלק השוֹוי שעד 5,348,565 ש"ח ומס רכישה בשיעור 10% על חלק השוֹוי העולה על סכום זה.

---

ערר מס שבח אינו מהווה כלי להכשרת תובענות ייצוגיות

לאחרונה ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין איצקוביץ.

הערר הוגש בהתייחס לשתי סוגיות: האחת, האם מנהל מיסוי מקרקעין רשאי להתחיל בנקיטת הליכי גבייה של מס שבח לפי פקודת המסים (גבייה), במקרה בו טרם הוגשה הצהרה על-ידי המוכר כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), טרם נשלחה על-ידי המנהל הודעה בהתאם לסעיף 78(א) לחוק וטרם נערכה שומה לפי סעיף 82 לחוק; והשנייה, האם המנהל רשאי להתנות תשלום מקדמה על-ידי הקונה לפי סעיף 15(ב) לחוק במסירת הצהרה על-ידי המוכר.
שורש הבעיה במקרה הקונקרטי מושא הערר היה נעוץ באופן הגשת טופס הצהרה מקוּון על-ידי העוררים: באותה עת חתימת העוררים על-גבי הטופס לא אומתה על-ידי עורך-דין כנדרש והמשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) סירב לראות בדיווח האמור הצהרה כדין המקיימת את הוראות סעיף 73 לחוק.
אלא מאי, לימים (ולאחַר הגשת הערר), טופס הצהרה מאומת נמסר על-ידי העוררים לידי המשיב, המשיב חדל מהליכי הגבייה, המשיב הסכים לקבוע סכום מקדמה, המקדמה שולמה, ואף הונפקו אישורי מס שבח. דהיינו, במקרה הקונקרטי הכל בא על מקומו בשלום ובדיון המקדמי שהתקיים בפני ועדת-הערר ב"כ העוררים אף אישר ששתי הסוגיות נפתרו.
לאור האמור, ביקש המשיב לסלק את הערר על הסף, בהגדירו את הסוגיות כאקדמיות ותיאורטיות, ואף טען, כי הֵמשך שמיעת הערר יהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
ב"כ העוררים לא התכחש לכך שהכרעת ועדת-הערר בסוגיות חשובה לו (חרף פתרון הבעיה במקרה קונקרטי) כעניין של "מיצוי הליכים" ועל-מנת לסלול את הדרך להגשת תובענה ייצוגית. בנוסף, העלו העוררים שורה של נימוקים המצדיקים לטעמם קיום הדיון בערר.

ועדת-הערר (יו"ר הוועדה השופט ה' קירש וחברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח י' בליצקי) קיבלה את בקשת המשיב ומחקה את הערר ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין (בפס' 16): "לטעמנו אף אם צודק ב"כ העוררים כי דיון בסוגיות בפני ועדת הערר נחוץ לצורך הבאתן לאחר מכן לפני ערכאה שיפוטית אחרת במסגרת תובענה ייצוגית, הרי אין זה מתפקידה של ועדת הערר לשמש – בכל מחיר ובהעדר הצדקה אחרת – כלי להכשרת הקרקע להגשת תובענות ייצוגיות."

---

בקשה לפטוֹר מהפקדת ערובה בערעור לעליון

ביום 24.11.2021 וביום 25.11.2021, בהתאמה, ניתנו החלטותיהם של רָשמי בית-המשפט העליון בבקשות לפטוֹר מהפקדת ערובה בעניין אבו פריח* ובעניין א.א אביבה אלזמי בע"מ ואח'.**

* הבקשה הוגשה בגֶדר ערעור המופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 24.8.2021 (ע"מ 54542-05-19) שבמסגרתו נדחו שני ערעורי מס על החלטות מנהל מע"מ באר-שבע לדחות השגות על שומות עסקאות ושומות תשומות שנקבעו למערערים לשנים 1997–2001. התייחסנו לפסק-הדין במסגרת המבזק מיום 29.8.2021 (קישור למבזק).

** הבקשה הוגשה בעקבות פסק-הדין של הרשם ר' גולדשטיין (ע"א 3641/21) בגדרו קיבל הרשם את בקשת מנהל מיסוי מקרקעין לסלק על הסף את הערעור שהגישו המערערים לבית-המשפט העליון על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה (ו"ע 37946-06-19), וזאת מחמת האיחור שנפל בהגשתו. התייחסנו לפסק-הדין במסגרת המבזק מיום 11.7.2021 (קישור למבזק).

הבקשות נדחו (קישור להחלטה בעניין אבו פריח) (קישור להחלטה בעניין א.א אביבה אלזמי בע"מ ואח').