מגפת הקורונה | הארכת תוקף אישורי ניכוי מס במקור | הארכת תוקף אישורים על תיאומי מס משנת 2019 | הוצאת חוות-דעת משפטית מערעור מס | בקשה לביזיון בית-המשפט כנגד מנהל מיסוי מקרקעין | עיקול לפי סעיף 194
18/03/2020
מגפת הקורונה
התפשטות נגיף הקורונה וצעדי החירום בהם נוקטת הממשלה אוצרים בחוּבּם השלכות מרחיקות לכת לגבי המשק הישראלי.
זאת, בשורה ארוכה של תחומים ובכלל זאת בתחום המשפט: דיני עבודה, חוזים, חברות, תשתיות, ניירות-ערך, הגבלים עסקיים וכמובן גם בתחום המיסוי.
בשלב זה, אין זה ברור מהם הצעדים המהותיים שיינקטו בתחום המיסוי, הגם שבָּרי כי תידרש חשיבה יצירתית מחד ואחראית מאידך, מצד קברניטי המדינה.
בכל הקשור לנישומים ומייצגיהם, הרי שיש לבחון את השלכות המס המיידיות והעתידיות בנושאים השונים ובכללם, בין היתר, הנושאים הבאים: הקטנת מקדמות; הפרשות שונות; קיזוז הפסדים בכלל ובשוק ההון בפרט; ירידת ערך מלאי; חובות אבודים; רכישה עצמית של איגרות-חוב שהונפקו על-ידי חברות ציבוריות; הכרה בהוצאות ובכלל זאת בגין הוצאות שברגיל היו מסוּוגות כהוצאות הוניות המותרות בניכוי בדרך של פחת או שאינן מותרות כלל; עדכון גובה הכנסת העבודה של העובדים שממשיכים לעבוד ובכלל זאת הסכומים הנזקפים להם כשווי (בשים לב, בין היתר, לעבודה מהבית) ועוד.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ונמשיך כמובן לעדכנכם.
אנחנו מאחלים לכם, לכולנו, בריאות טובה וסיום מהיר של המשבר.
הארכת תוקף אישורי ניכוי מס במקור
אתמול פורסמה הודעתה (קישור להודעה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, לפיה כחלק מההיערכות למאבק בנגיף הקורונה, הוחלט להאריך את תוקפם של האישורים על ניכוי מס במקור מיום 31.3.2020 עד ליום 30.4.2020.
עוד צוין בהודעה, כי נישומים שאין בידיהם אישור ניכוי מס במקור יכולים לפנות לפקיד-השומה באמצעות מערכת פניות הציבור או, ככל שמדובר במיַיצגים הקשורים לשע"מ, באמצעות מערכת פניות למשרדים.
הארכת תוקף אישורים על תיאומי מס משנת 2019
הודעה נוספת של רו"ח פזית קלימן פורסמה ביום 15.3.2020 (קישור להודעה), ולפיה תינתן ארכה גורפת לאישורי תיאום מס שתוקפם פג בתום שנת-המס 2019, וזאת עד לתאריך תשלום המשכורת לחודש מאי 2020 ולא יאוחר מיום 13.6.2020.
בנוסף, צוין בהודעה, כי אזרחים אשר צריכים לערוך תיאום מס חדש או לעדכן תיאום מס קיים מתבקשים לעשות זאת באמצעות יישום לעריכת תיאום מס באינטרנט או באמצעות פניה למשרד השומה בבקשה לעריכת תיאום מס באמצעות מערכת פניות הציבור.
הוצאת חוות-דעת משפטית מערעור מס
ביום 15.3.2020 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין דקל קינן.
המבקש, שחקן כדורגל מקצועי, הגיש ערעור על החלטת המשיב (פקיד-שומה חיפה) לקבוע לו שומת מס בצו בעקבות ההסכם בו התקשר עם חברת קשר ספורט בע"מ (שמחזיקה בקבוצת מכבי חיפה) ולפיה קינן ימכור לקבוצה את מלוא הזכויות הכלכליות הצמודות לכרטיס השחקן שלו ואת הזכות לקבל 100% מהתמורה שתתקבל ממכירתו לכל קבוצה אחרת.
לטענת המשיב, יש לסַווג את הרווחים שנתקבלו ממכירת הזכויות כהכנסה פירותית.
קינן, לעומת זאת, גורס, כי מדובר בהכנסה הונית.
במסגרת הראיות שהגיש קינן לבית-המשפט המחוזי, נכללה גם חוות-דעת מומחה של עו"ד אפרים ברק, מומחה בתחום משפט הספורט, בגדרהּ התייחס עו"ד ברק לשאלות מהו "כרטיס שחקן" ומהן הזכויות הכלכליות הנלוות אליו.
המשיב ביקש להוציא את חוות-הדעת מתיק בית-המשפט, בטענה שהיא עוסקת בשאלות משפטיות, אשר נמצאות בלב מומחיותו של בית-המשפט.
לאחַר דיון בעניין, הורה בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' וינשטיין), בהסכמת הצדדים, כי חוות-הדעת תוצא מהתיק, תוך שלקינן יוּתר "להגיש חוות דעת או תצהיר של מר ברק, בשים לב להערות שנאמרו במהלך הדיון היום, ככל שמדובר בחוות דעת, הרי שתביא עניין שבמומחיות ולא פרשנות משפטית".
בהמשך לכך, הגיש קינן חוות-דעת מתוקנת, והמשיב חזר על התנגדותו.
ביום 30.1.2020 קיבל בית-המשפט המחוזי את בקשת המשיב, והורה על הוצאת חוות-הדעת מהתיק.
נקבע, כי השְאֵלות שבהן עוסקת חוות-הדעת הן שאלות שבפרשנות משפטית, וכי היא נעדרת חיווי דעה בעניינים מקצועיים.
על החלטה זו של בית-המשפט המחוזי הגיש קינן בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון.
במסגרת הבקשה נטען, כי חוות-הדעת נחוצה לשם הבהרת הפרקטיקה הנהוגה בקשר להעברת שחקנים ולחוזים למכירת כרטיסי שחקן; וכי ניסיונו הרב של עו"ד ברק בתחום משפט הספורט מאפשר לו לספק תיאור מקיף ומקצועי בעניין זה.
עוד צוין בבקשה, כי "המומחה אינו נדרש, ואינו מתיימר, ליתן פרשנות חוזית להסכם הפרטני שבין המבקש למועדון הכדורגל – זאת לא מטרת חוות הדעת והנ"ל מסור באופן בלעדי לבית המשפט".
בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' סולברג, דחה את הבקשה מבלי צורך להיזקק לתשובת המשיב (קישור להחלטה).
השופט סולברג קבע, כי חוות-הדעת של עו"ד ברק חורגת מתיאור הפרקטיקה העסקית הנהוגה בעולם הכדורגל.
לדבריו, חוות-הדעת האמורה נוגעת, בין היתר, בשאלות בנושא ההגבלות החלות על שחקני כדורגל במסגרת העסקתם, משמעות הזכויות הכלכליות שבהן הם מחזיקים, ומעמדן וסחירותן של זכויות אלה, למרות ששאלות אלו הינן שאלות שבמשפט.
שעה שכך, והיות שבית-המשפט אינו נזקק לחוות-דעת מומחה בקשר לדין, משמעותו ויישומו, קבע השופט סולברג, כי בדין קבע בית-המשפט המחוזי שאין להיזקק לחוות-הדעת של עו"ד ברק.
בקשה לביזיון בית-המשפט כנגד מנהל מיסוי מקרקעין
פורסמה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אלבאש ואח'.
ביום 26.10.2017 הגיעו המבקשים – כולם בני משפחת אלבאש – והמשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, להסכם פשרה בערר שהגישו על שומת מס שבח, אשר קיבל תוקף של פסק-דין ביום 19.9.2018.
בגדרו של הסכם הפשרה נקבע, כי אין מחלוקת לגבי שווי ויום הרכישה של הזכויות במקרקעין שמכרו המבקשים, כפי שנקבע על-ידי המשיב, אך ככל שברצון המערערים יהיה לדרוש ניכויים כלשהם, הם יגישו למשיב שומה עצמית עם הקבלות מושא הניכויים כאמור והמשיב יבחן זאת.
ביום 12.1.2020 עתרו המבקשים לועדת-הערר בבקשה להפעיל סמכותה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-המשפט ולצַוות על המשיב לציית להוראות הסכם הפשרה, כך שהמשיב יקיים דיון ענייני בשומות המבקשים.
לטענתם, המשיב דחה את מרבית טענותיהם בנשא הניכויים, וזאת בלא שניתנה להם מלוא האפשרות להסביר או לנמק או להמציא מסמכים לביסוס עמדתם וכי לא ניתן להם יומם בפני המשיב. זאת, בניגוד להוראות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין.
ביום 11.2.2020 התקיים דיון בבקשה לביזיון בית-המשפט, במסגרתו שיקפה הוועדה בפני המבקשים, באמצעות באי-כוחם, את הקושי המונח לפתחם בעניין הבקשה האמורה. ברם, המבקשים עמדו על בקשתם.
ועדת-הערר (השופטת א' וינשטיין – יו"ר, עו"ד א' סימון ועו"ד ח' שטרן – חברים), דחתה את הבקשה וחייבה את המבקשים בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח (קישור להחלטה).
תשומת לבכם לניתוח הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-המשפט שבפס' 19–36 להחלטה.
עיקול לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה
פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין זיאד אל הואשלה.
ביום 2.7.2019 נערך על-ידי משטרת ישראל ורשות המסים חיפוש בביתו של המבקש, סגן מנהל בית-ספר, כחלק ממבצע אכיפה ביישוב קסר א-סיר.
במהלך החיפוש נמצא מזומן בסך של כ-390,000 ש"ח, אשר הוסתר בחלקו בארון ובחלקו בכספת. במקביל, נמצא בחשבון הבנק של המבקש סך של כ-450,000 ש"ח וכן נמצא שעל-שמו של המבקש רשומים שני רכבי יוקרה. בנוסף, סמוך לביתו של המבקש נמצאה תחנת דלק פיראטית למכירת סולר, הפועלת ללא אישור, ובה 3 מיכלים אשר החילו בעת החיפוש 8,400 ליטר סולר. בתחנה נמצאו גם כמות גדולה של סיגריות וכן מקררים עם פחיות שתיה וממתקים.
בעקבות האמור, סבר פקיד-שומה באר-שבע שלמבקש הכנסות בלתי-מדוּוחות נכבדות וקבע את הכנסותיו בצו לשנות-המס 2017 ו-2018, תוך שחוב המס של המבקש הסתכם לסך של כ-4.7 מיליון ש"ח.
משלא שולם המס על-פי השומה, ולא ניתנה ערובה להבטחת תשלום המס להנחת דעתו של פקיד-השומה, פנה האחרון לבית-המשפט המחוזי בבקשה דחופה במעמד צד אחד, על-פי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, להורוֹת על עיקול ותפיסה של סכומי כסף ורכבי היוקרה של המבקש, שהוחזקו על-ידי המשטרה; וכן עיקול חשבון הבנק של המבקש.
עוד באותו היום ניתנה החלטתו של בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, שבגדרהּ הוטלו צווי העיקול והתפיסה, במעמד צד אחד.
המבקש הגיש בקשה לביטול הצווים.
בית-המשפט דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
ההחלטה בעניין יבדייב
במבזק האחרון (מבזק מס' 1841 מיום 12.3.2020) דיווחנו אודות ההחלטה בעניין יבדייב (קישור להחלטה).
נבקש להבהיר, כי ההחלטה האמורה ניתנה על-ידי השופט ה' קירש ולא על-ידי השופט ד"ר ש' בורנשטין, כפי שצוין בטעות במבזק האמור.