דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות על רווחים בשוק ההון | הארכת מועד לתיקון שומה | השוֹוי לעניין היטל השבחה – כולל מע"מ? | תושבוּת לעניין ביטוח לאומי | טופס עמדה חייבת בדיווח | הפסקת פעילות בתיקי מ"ה וניכויים | עדכון כתובת למשלוח דואר מרשות המסים ועוד

דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון

חודש יולי הגיע ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.

החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים ינואר–יוני 2019 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.

---

השוֹוי לעניין היטל השבחה – האם כולל מע"מ?

הגם שמשרדנו אינו עוסק בתחום המיסוי המוניציפלי ובכלל זאת בהיטל השבחה, ראינו לנכון לעדכנכם בדבר פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אטבליסמנט סמונד (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין בבקשת רשות ערעור שהגישה המערערת, חברה זרה, על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בו אושרה קביעתו של השמאי המכריע שמוּנה לצורך קביעת חבותה של המערערת בהיטל השבחה ולפיה שווי המקרקעין לעניין החבות כאמור כָּלל את רכיב המע"מ.
זאת, בניגוד לטענת המערערת, כי מדובר במקרקעין עם זכויות לבניית מספר רב של יחידות דיור צמודות קרקע ועל-כן הם צפויים להימכר בשוק של עוסקים שבו קיימת זכאות לקיזוז המע"מ.
עוד טענה המערערת, כי יש לאמץ לעניין זה את התקן השמאי מס' 11 שפורסם מספר שנים לאחַר פסק-הדין בעניין הקופה לתגמולים (ע"א (מחוזי ת"א) 2409/99) שבו קבע בית-המשפט המחוזי, כי בעת עריכת השומה יש לכלוֹל גם את רכיב המע"מ.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז (בהסכמת השופטים ע' פוגלמן וי' אלרון) קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופטת ברק-ארז קבעה, כי בשלב זה של התפתחות הפרקטיקה השמאית יש לנהוג לפי תקן 11 בשאלה שעניינה הכללת רכיב המע"מ בחישוב היטל השבחה, באשר תקן זה מציב קווים מנחים ביחס למתן מענה לשאלה איזהו נכס המקרקעין שקוניו יתחשבו ברכיב המע"מ, ובדרך זו הוא משַקף את המחיר הסביר בשוק החופשי.
לגופו של עניין, קבעה השופטת, כי הרוכש הסביר של המקרקעין מושא הערעור יהא עוסק ולא אדם פרטי, ועל-כן אין מקום לסטות מהכלל שקובע תקן 11 לפיו בשוק מעורב ינוכה רכיב המע"מ מהשומה.

---

הארכת מועד לתיקון שומה

פורסמה החלטת ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אפי חוגי.

העורר רכש דירת מגורים ביום 20.2.2011 ובשומה העצמית שהגיש למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) חישב את מס הרכישה מבלי לקחת בחשבון את ההקלה לה הוא זכאי כנכה בהתאם לתקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 ("התקנות").
ביום 12.3.2018, בחלוֹף כ-7 שנים מיום אישור שומתו העצמית, פנה העורר למשיב בבקשה לתיקון השומה, בטענה שנתגלתה בה טעות.
המשיב סירב לבקשה בטענה, כי לא ניתן לתקן את השומה לאחַר שחָלפה מגבלת הזמן הקבוע בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, באשר סעיף זה קובע התיישנות "מהותית" ולכן אין בידו את "הסמכות" לפתוח את השומה בחלוֹף ארבע השנים מיום שנעשתה.
לטענת העורר, הוא זכאי לארכה להגשת השגה על השומה.
לחלופין, טוען המערער, כי על המשיב לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 107 לחוק ולהאריך את המועד לתיקון השומה מֵעבר לארבע השנים.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' סרוסי (בהסכמת חברי הוועדה מר א' הוכמן ורו"ח צ' פרידמן), דחתה את טענתו הראשית של המערער וקיבלה את טענתו החלופית (קישור להחלטה).
באשר לבקשת העורר למתן ארכה למתן השגה, קבעה השופטת סרוסי, כי האכסניה הנכונה לתיקון טעות שנפלה בשומה עצמית שאושרה על-ידי המנהל היא הגשת בקשה לתיקון השומה לפי סעיף 85(א) לחוק, ובהתאם היא דחתה את הבקשה.
לאור זאת, המשיכה השופטת סרוסי ונדרשה לשאלת הארכת המועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק לצד הסמכוּת הקבועה בסעיף 107. השופטת דחתה את עמדת המשיב וקבעה, תוך שהיא מנתחת את פסקי-הדין שניתנו בעניין זה, כי יש לאפשר לנישום, במקרים הראויים והצודקים, גם אם יהיו מעטים, הארכה של המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק, וזאת על-מנת לקבוע מס אמת ותוך בחינה פרטנית של כל מקרה ומקרה. לשיטתה, אין מקום לדחות על הסף את בקשת העורר לקבל ארכה לפי סעיף 107 לצורך הגשת בקשה לתיקון השומה לפי סעיף 85, מבלי לברר לפני כן אם מתקיימות בעניינו נסיבות המלמדות על "סיבה מספקת" למתן הארכּה המבוקשת.
בהתאם, קבעה השופטת סרוסי, כי נדחית טענתו העיקרית של העורר אך מתקבלת טענתו החלופית במובן זה שהוא רשאי להציג בפני המשיב טיעונים וראיות על-מנת לשכנעו בדבר קיומה של "סיבה מספקת" למתן הארכת המועד המבוקשת; וכי ההליך יישאר תלוי ועומד עד להכרעת המשיב בבקשה להארכת מועד כאמור.
עוד קבעה השופטת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

חבר הוועדה א' הוכמן הצטרף לנימוקים ולתוצאה אליה הגיעה השופטת סרוסי.
ואילו חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן הסכים אף הוא עם התוצאה אליה הגיעה השופטת, אך הציע להשית על המשיב הוצאות משפטיות בסך 25,000 ש"ח. זאת, לאור דרך הילוכו של המשיב וטענתו לפיה ההתיישנות בסעיף 85 לחוק היא מהותית ולא ניתן להאריכה מכוח סעיף 107 לחוק.
לפיכך, הוחלט כאמור בחוות-דעתה של השופטת סרוסי.

---

תושבוּת לעניין ביטוח לאומי

פורסם פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין יעקב גולדז'ק.

עניינו של פסק-הדין בשאלה, האם בדין קבע בית-הדין האזורי לעבודה, כי המערער עבר לפולין לצורכי תעסוקה בלבד, תוך ששמר במשך כל התקופה על זיקות עמוקות ואמיצות לישראל. זאת, משאף אחד מבני משפחתו הגרעינית לא עבר להתגורר עִמו בפולין.

בית-הדין הארצי דחה את הערעור וקבע, כי המערער אכן נותר תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי (קישור לפסק-הדין).

---

חדילה בעקבות תביעה ייצוגית נגד רשות המסים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סקורניק.

פסק-הדין ניתן במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים שבעקבותיה הגישה הרשות הודעה על חדילה בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות והצדדים הגיעו להסכמה בדבר פסיקת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי-הכוח לפי סעיף 9(ג) לחוק.
בתמצית נציין, כי עניינה של הבקשה בגביית כספים שלא כדין על-ידי רשות המסים בטענה שבנסיבות בהן מקור החיוב הוא בפסק-דין, הרשות מתעלמת מחובתה להוסיף לסכום החיוב "ריבית פיגורים" כקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.

---

טופס עמדה חייבת בדיווח לשנת-המס 2018

רשות המסים פרסמה את טופס הדיווח בגין נקיטת עמדה חייבת בדיווח לעניין מס הכנסה לשנת-המס 2018 (טופס 1346) (קישור לטופס).

נזכיר, כי ביום 27.12.2018 פרסמה הרשות את רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת-המס 2018 וזו כללה 7 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה (הפרסום האמור לא כלל עמדות חדשות בתחומי המיסוי העקיף (מע"מ ומכס)).
למַעבר לרשימת המצטברות של העֵמדות החייבות בדיווח בנושא מס הכנסה לחצו כאן.

---

הפסקת פעילות בתיקי מס הכנסה וניכויים

פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 8/2019 (קישור להוראה) שעניינה בטיפול בהודעה על הפסקת פעילות בתיקי מס הכנסה וניכויים של יחידים וחבר-בני-אדם וסיוּוגם כתיקים בלתי-פעילים.*

* הוראה זו מחליפה את הוראת ביצוע מספר 9/89 מיום 5.3.1989.

במקביל, פורסמו הטפסים הבאים:
טופס 2550 – דרישת פרטים בדבר הפסקת פעילות עסק/משלח יד/ניכויים (טופס זה מיועד ליחידים בלבד) (קישור לטופס);
טופס 2551 – דרישת פרטים בדבר הפסקת פעילות לחבר בני אדם/ניכויים (קישור לטופס);
טופס 2552 – הודעה על הפסקת פעילות העסקת עובדים ותשלומים שחלות עליהם הוראות סעיף 164 לפקודה (טופס זה מיועד להודעה על הפסקת פעילות של תיק ניכויים בלבד ליחיד ולחבר-בני-אדם) (קישור לטופס).

---

עדכון כתובת למשלוח דואר מרשות המסים

פורסמה הודעתו (קישור להודעה) של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, לפיה הָחל מהיום, ובמסגרת יישום החוק לעדכון כתובת, התשס"ה-2005, מכתבים מרשות המסים יישלחו אל עוסקים/נישומים/מנכים יחידים* לכתובתם למשלוח דואר המעודכנת ברשות האוכלוסין במשרד הפנים ולא לכתובת הרשומה במרשמי רשות המסים.

* החוק אינו חל על משלוח דואר לתאגידים.

עם זאת, עוסק/נישום/מנכה כאמור יכול לבקש שמכתבים שהוגדרו מראש על-ידי רשות המסים יישלחו לכתובת המיַיצג.
לשם כך, יש להגיש בקשה בכתב, למשרד בו מתנהל התיק הרלבנטי, למשלוח דברי הדואר האמורים לכתובת המייצג, המעודכנת במרשם המייצגים, כפי שנהוג כיום. 

עוד צוין בהודעה, כי בימים אלה שולחת רשות המסים הודעות לגבי יישום החוק לכלל הנישומים/מנכים אשר כתובת הדואר הרשומה במרשמי רשות המסים שוֹנה מהכתובת הרשומה במרשמי רשות האוכלוסין.