פורסמה החלטת המיסוי שניתנה לחברת החשמל בקשר להסדר הפנסיה | רווחי נדל"ן מחו"ל ודיבידנדים – האם חייבים במס רווח בידי מוסד כספי?; תום תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים | הצעת חוק לתיקון החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות

הסדר הפנסיה עם עובדי חברת החשמל

פורסמה החלטת מיסוי מס' 8845/18 (קישור להחלטה).
ההחלטה אינה נוקבת, מטבע הדברים, בשמה של החברה הממשלתית מושא ההחלטה, הגם שברור, לאור הפרסומים האחרונים בעיתונות, כי מדובר בחברת החשמל.

להלן העוּבדות המפורטות בהחלטה:
1. החברה הינה חברה ממשלתית. במסגרת שינוי מבנה ארגוני שנעשה בחברה נחתם הסכם קיבוצי ובו סוכם על הֶסדרי פרישת עובדים הכוללים, בין היתר, תוספת חודשית לתשלומי הקִצבה לפורשים או מענק חד-פעמי שישולמו להם הָחל ממועד פרישתם. ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים הקבועים בחברה ואינו חל על בעלי שליטה בחברה או על קרוביהם.
2. הכספים למימון תוספת הקצבה והמענקים יובטחו על-ידי החברה בפוליסות פרט שלהּ שאינן מאושרות כקופת גמל. פוליסת פרט כאמור תהיה בבעלות החברה, ותיועד לכל עובד בנפרד.
3. פוליסות הפרט כאמור הן של החברה, בבעלותה, ותהיינה בשליטתה הבלעדית של החברה; החלטות בדבר אופן השקעת הכספים המופקדים בפוליסת הפרט ובחירת מסלולי ההשקעה, יתקבלו על-ידי החברה בלבד.
4. העובד לא יוכל למשוך, מכל סיבה שהיא, כספים המופקדים בעדו בפוליסת פרט, להעבירם, או לתת הוראה כל שהיא ביחס לכספים אלה, במהלך תקופת עבודתו אצל המעסיק. יובהר, כי לעובד אין כל זכות בפוליסה, וכמו-כן, הכספים המופקדים בפוליסת הפרט לא יהיו ניתנים לשימוש כלשהו על-ידי העובד, לטובתו או על-ידי מי מטעמו, לרבות שעבוד, ערובה, בטוחה (לרבות, אך לא רק, לצורך קבלת הלוואה) או במסגרת כל דיספוציזיה שהיא.
5. רק בקרות אירוע פרישה מהחברה משתלמים לעובד כספים מפוליסת הפרט (בדרך של מענק חד פעמי או תוספת קצבה, בהתאם לתנאי ונסיבות הפרישה).

במסגרת ההחלטה נקבע הֶסדר המס הבא (המדובר בעיקרי ההסדר שפורסמו במסגרת ההחלטה):
1. רווחים שייווצרו בגין סכומי ההפקדות בפוליסות הפרט שבבעלות החברה יהוו הכנסה חייבת במס בידי החברה שמקורה בסעיף 2(4) לפקודה, וידוּוחו כהכנסה חייבת בספריה, במועד בו הם נצברו, מדי שנה.
2. במועד הפקדת הכספים לפוליסות הפרט לא תותר לחברה כל הוצאה בגין ההפקדה כאמור. הוצאה בגין ההפקדה כאמור תותר בניכוי לחברה הָחל מהמועד בו קיבל הפורש לראשונה את תוספת תשלומי הקִצבה או במועד בו קיבל הפורש את מענק הפרישה, לפי העניין, והכל בכפוף לתנאי מנגנון התרת ההוצאה, כפי שנקבע בהסדר המיסוי (לגבי תוספת תשלומי הקצבה, ההוצאה תותר בניכוי בפריסה לתקופה שנעה בין 12 ל-20 שנה).
3. תוספת תשלומי הקצבה שתשולם לפורש מפוליסת הפרט של החברה כאמור תהווה במועד תשלומה הכנסה החייבת במס בידי הפורש שמקורה בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה ותחולנה לגבּיה הוראות סעיפים 121 ו-164 לפקודה.
4. המענקים שיקבלו הפורשים בסיום יחסי עובד מעסיק מפוליסת הפרט של החברה כאמור, יהוו מענקי פרישה, ויחולו עליהם הוראות סעיף 9(7א) לפקודה.

נציין, כי ההחלטה מעוררת סוגיות מהותיות ובכלל זאת ביחס לתוקפהּ ואפשרות החלתה על עובדים אחרים (לרבות, ובפרט, אצל מעסיקים קטנים) ומנגד לביסוס תכנוני מס נרחבים.

---

תום תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

כידוע, תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון) הביא עִמו הקלות מס מרחיקות-לכת לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (כמשמעות מונחים אלה באותו תיקון) ובכלל זאת פטוֹר, בתנאים מסוימים, מתשלום מס על הכנסות ורווחים מחוץ לישראל ומהגשת דו"ח שנתי והצהרת הון לרשות המיסים בישראל לגבי הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, וזאת למשך 10 שנים.*

* בנוסף, שינה התיקון את הגדרת המונח "תושב חוזר" (שאינו תושב חוזר ותיק) ואת הטבות המס המוקנות לו. 

תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח כאמור ("תקופת ההטבה") הסתיימה לאחרונה או שהיא עתידה להסתיים לגבי אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים שעלו/חזרו לישראל בשנים 2007–2009 ואלה הפכו או עתידים להפוך לנישומים החייבים בדיווח מלא לרשות המסים בישראל על כלל נכסיהם והכנסותיהם. בייחוד אמורים הדברים לגבי אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים שלא היו להם הכנסות בישראל בתקופת ההטבה, וממילא לא הגישו דו"חות שנתיים לרשות המסים במהלך אותה תקופה.

שינוי המעמד המיסויי כאמור אוצֵר בחוּבּו השלכות מס מהותיות, לרבות ובין היתר ביחס לתאגידים זרים המוחזקים בידי אותם יחידים, וממילא מַצריך ייעוץ מקצועי.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום זה ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.

---

פסק-הדין בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ

במבזק מיום 7.2.2017 דיווחנו על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

נזכיר את עוּבדות המקרה:
בשנת 2010 קיבל המערער, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, דיבידנדים בסכום כולל כל כ-108 מיליון ש"ל מחברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ("כאל"), המסוּוגת כעוסק לפי חוק מע"מ.
המערער, שהינו "מוסד כספי" כמשמעותו בחוק מע"מ, לא כָּלל את הדיבידנדים האמורים בחישוב מס הרווח המוטל עליו כמוסד כספי מכוח הוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ.
המשיב (פשמ"ג) דחה את דיווחי המערער וקבע, כי עליו לכלוֹל את הדיבידנד בחישוב מס הרווח. מכאן הערעור.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט אלטוביה קבע, תוך שהוא נדרש, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אכתילאת (ע"א 5206/15),* כי דיבידנד בין חברתי ובכלל זאת הדיבידנדים שהתקבלו מכאל נכלל בגֶדר "הכנסה מדיבידנד... שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין" כקבוע בסיפא להגדרת המונח "ריווח" שבסעיף 1 לחוק מע"מ. זאת, מהטעם שהוראות סעיף 126(ב) לפקודה פוטרות ממס דיבידנד כאמור.

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בהתאם, קבע השופט אלטוביה, כי הדיבידנדים שחולקו למערער על-ידי כאל באים בגֶדר הכנסה מדיבידנד שלגבּיה ניתן פטוֹר ממס הכנסה ואותה יש להוסיף ל"ריווח" החייב במס של המערער.

השופט אלטוביה הוסיף ונדרש לטענת המערער לפיה גם אם ייקַבע כי חלוקת דיבידנד מעוסק למוסד כספי חייבת במס רווח, יש לראוֹת בחלוקת הדיבידנד במקרה זה כחלוקה ממוסד כספי למוסד כספי הפטורה ממס רווח בהתאם לאפשרות השנייה בהגדרת "ריווח". זאת, משום שמקור הדיבידנדים שקיבל המערער היה מחברות כאל מימון ודיינרס מימון שהן מוסדות כספיים לעניין חוק מע"מ. השופט אלטוביה דחה טענה זו, הן מהטעם שהגדרת המונח "ריווח" אינה כוללת את המילים "במישרין ובעקיפין" והן לאור העובדה שחלוקת הדיבידנדים למערער בוצעה בפועל על-ידי כאל שהיא עוסק ולא מוסד כספי.

לבסוף, התייחס השופט אלטוביה לטענת המערער לפיה חיובו במס רווח יביא לכפל-מס, שכּן כאל מימון ודיינרס מימון כבר שילמו מס רווח בגין רווחיהן וחלוקת הדיבידנדים מכאל נעשתה על-בסיס רווחי אקוויטי שרשמה כאל בְּשל החזקותיה בחברות אלו; ולפיכך, חיוב המערער במס רווח יביא לכפל-מס. השופט אלטוביה קבע, כי על-פי עיקרון האישיות הנפרדת אין לייחֵס את תשלום מס הרווח ששילמו כאל מימון ודיינרס מימון למערער המחזיק בחלק מחברות אלו בשרשור, ועל-כן ספק אם יש ממש בטענת המערער. עוד קבע השופט אלטוביה, כי ככל שאכן מדובר בכפל-מס, הרי שעניין הוא למחוקק למְנוע כפל-מס זה אם ימצא לנכון לעשות כן.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי בנק דיסקונט הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון.
ברם, לאחַר שמיעת טענות הצדדים ובהמלצת בית-המשפט, חזר בו הבנק מערעורו והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

---

הצעת חוק לתיקון 8 לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות

פורסמה ברשומות הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 8), התשע"ט-2018 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

בגדרהּ של הצעת החוק מוצע לעדכן את שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980 ("החוק"), להשוות את שיעורי המס המופחתים הקבועים בו לשיעורים הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1957  ("החוק לעידוד השקעות הון"​) וכן לאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, וזאת בדומה להסדר הקבוע בעניין זה בחוק לעידוד השקעות הון.
בתוך כך, מוצעים בהצעת החוק תיקונים שונים, בין היתר בהוראות הנוגעות למטרות החוק, מבנה הפעילות של המינהלה לרבות הֶרכב המינהלה ודרך ההשגה על החלטותיה וסמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו-כן, מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בפרק ו בחוק ולשם כך להחליף ולתקן כמה הוראות מרכזיות בו (ובכלל זאת לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו).