פורסם פסק-הדין של ביהמ"ש העליון בעניין שרגא בירן ובעניין לשם – שאלת סיווגן לצורכי מס של הכנסות מהשכרת למעלה מ-20 נכסי מקרקעין

במבזקים מיום 26.7.2015 ומיום 10.8.2016 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט י' אטדגי) בעניין לשם (קישור לפסק-הדין)* ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) בעניין שרגא בירן (קישור לפסק-הדין).

* יצוין, כי פסק-הדין נושא את הכיתוב "דלתיים סגורות" אך הוא אוּשר לפרסום.

בשני המקרים, קיבל בית-המשפט את הערעור וקבע, כי ההכנסות מהשכרת המקרקעין שבבעלות המערערים (27 נכסים מתוכם 24 דירות בעניין לשם ובין 21 ל-25 דירות בעניין בירן) אינן מהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה אלא הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה.

על פסקי-הדין הוגשו ערעורים לבית-המשפט העליון, ולאור העובדה כי אלה עוסקים בשאלה עקרונית דומה במהותה (מה דינן של הכנסות מהשכרת למעלה מ-20 נכסי מקרקעין) הדיון בהם אוחד.

בפסק-דין מפורט האוחז 52 עמודים שבו נעסוק עוד בהרחבה, קיבל בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים ע' פוגלמן וד' ברק-ארז), את הערעורים (קישור לפסק-הדין).