החלטה בבקשה לדיון נוסף בעניין פלוני (סיווג כתושב ישראל) | פיצוי בגין אובדן כ"א – פריסה ל-20 שנה | מועד החבות במע"מ | מע"מ בשיעור אפס

פיצוי בגין אובדן כ"א – פריסה ל-20 שנה

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פלוני אלמוני.

העוּבדות המוסכמות באותו מקרה היו כדלקמן:
בשנת 2003 חלה המערער ומשמחלתו החמירה תבע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה ממגדל חברה לביטוח בע״מ (״מגדל״). לאחר משא ומתן, נכרת בין המערער לבין מגדל הסכם פשרה לפיו התחייבה מגדל לשלם למערער סך מהוּון של 1,362,181 ₪ בגין אובדן כושר עבודה לתקופה שמיום 1.12.2006 ועד ליום 31.12.2025. בסמוך שילמה מגדל למערער את הסכום האמור בקיזוז מס במקור בשיעור 35% לפי קביעת המשיב ובסה״כ 476,763 ₪. לאחַר הגשת הדו״ח לשנת-המס 2008 ודוחות מתקנים לשנות-המס שבערעור (2008–2010) הִחזיר המשיב למערער סך של 155,679 ₪ כהחזר מס והתיר בניכוי סך של 199,920 ₪, באופן שסכום ההכנסה שנותר במחלוקת, עומד על סך של 1,162,269 ₪.
בין המערער לבין המשיב (פקיד-שומה גוש דן) התגלעה מחלוקת באשר לתקופה אליה יש לייחֵס את ההכנסה: לשיטת המשיב, יש לייחֵס את ההכנסה לשנת-המס בה התקבלה ולנוכח הוראות סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה ניתן לפרוס את ההכנסה שש שנים קדימה משנת-המס בה התקבלה. לטענת המערער, לעומת זאת, ההכנסה מתייחסת ל-20 שנות אובדן כושר עבודה, ועל-כן, יש לפרוס אותה לתקופה המתחילה משנת-המס 2006 ועד לשנת-המס 2025 בתוספת ריבית ההיוון היחסית בכל שנת-מס.
מחלוקת נוספת התגלעה בין הצדדים באשר לסיווג ההכנסה: לשיטת המשיב, יש לראוֹת בהכנסה כהכנסת עבודה, בעוד המערער סבור שיש לראות בהכנסה כריווח הון.

מע"מ בשיעור אפס

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין בי.זד. יזמות ופיתוח עסקי בע"מ.

המערערת היא חברת פרטית שהתאגדה בישראל. במסגרת עיסוקיה, מספקת המערערת שירותים ל-Bank of Georgia International ("הבנק הגיאורגי" או "הבנק"), שהוא מוסד בנקאי תושב-חוץ. תפקידה העיקרי של המערערת על-פי ההסכם שנחתם עם הבנק ביום 12.12.2010 הוא להפנות (To Refer) לקוחות פוטנציאליים לשם התקשרות עם הבנק הגיאורגי.
לטענת המשיב (מנהל מע"מ רמלה), המערערת אינה זכאית לשלם מע"מ בשיעור אפס בגין התקבולים המשולמים לה על-ידי הבנק הגיאורגי. זאת, מהטעם שהיקף השירותים שמעניקה המערערת ללקוחות הפוטנציאלים בישראל ופעילותה האקטיבית והיזומה ביחס אליהם, חורגים מסיוע "טפל" או "נלווה", ויש בהם ערך עצמאי ממשי עבור הלקוחות הישראליים. 

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט בורנשטין בָּחן את ראיות שהוצגו בפניו וקבע, כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח, כי מלבד השירותים אותם היא מספקת לבנק הגיאורגי, אין היא מספקת כל שירות לתושב ישראל בישראל.
לדבריו, לא רק שפעילות המערערת כוללת מסירת מידע שהוא מֵעבר למידע "כללי ובסיסי" באופן שתואר על-ידי המצהיר מטעמה, אלא שנראה כי תפקידם של נציגי המערערת הוא אף לדאוג לכך שרק לקוחות "מתאימים" יגיעו אל הבנק. כמו-כן, תפקידה של המערערת הוא "להנגיש" את המידע הרלבנטי הנוגע לבנק לקהל הלקוחות הישראליים.

עוד קבע השופט בורנשטין, כי נסיונות המערערת להציג את פועלה כטכני בעיקרו, אינו מתיישב עם ההיגיון והשכר הישר, וזאת בין היתר על רקע הסכום הקבוע המשולם לה על-ידי הבנק בגין שירותיה (40,000$ לחודש) כמו גם בהתחשב בקשרים הבינאישיים של נציגי המערערת בשוק הישראלי.

לבסוף, ציין השופט בורנשטין, כי יש לזקוף לחובתה של המערערת את העובדה, כי היא נמנעה מלהעיד גורמים רלבנטיים שיכלו לתמוך בטענותיה ואף לא הִזמינה להעיד נציג כלשהו מטעם הבנק הגיאורגי היכול לשפוך אור על מהות שירותיה של המערערת והיקפם.  

מועד החבות במע"מ

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין סי.אמ.סי. קלאס מדיקל בע"מ ונעמה קסרי סי.אמ.סי. מרכזים אסטטיים בע"מ.

המערערות, הרשומות כ"עוסק" לצורכי מע"מ, הן חברות העוסקות במתן טיפולים קוסמטיים ללקוחות ובין היתר בטיפולים להסרת ודילול שיער.
המחלוקת בין המערערות לבין המשיב (מנהל מע"מ עכו) נעה סביב שאלת עיתוי הוצאת החשבוניות ללקוחות המתקשרים בהסכם לביצוע סדרות של טיפולים להסרת ודילול שיער, ובעניין מועד הגשת הדוחות: המערערות טוענות, כי עיתוי החיוב הוא במועד ביצוע כל טיפול וטיפול בסדרה, שכּן מדובר בשירות מתמשך הניתן להפרדה לחלקיו. המשיב, לעומת זאת, טוען כי סדרות הטיפולים מהוות שירות מתמשך שאינו ניתן להפרדה, ועל-כן מועד החיוב הוא בעת תשלום התמורה או תחילת השירות.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט סוקול קבע, כי ההכרעה האם שירות ניתן להפרדה בין חלקיו מותנית בעובדותיו של כל מקרה ומקרה וכך גם לעניין שירותי הסרת השיער. לדבריו, אין מניעה כי מכון לטיפול קוסמטי יתקשר בשירות מתמשך שאינו ניתן להפרדה בין חלקיו, כמו שאין מניעה שבנסיבות אחרות יתקשר בשירות הניתן להפרדה – הכל תלוי במערכת הנסיבות של כל מקרה, בטיב השירות ובהסכמים בין נותן השירות למקבלו. בהתאם, קבע השופט סוקול, כי ההכרעה בשאלה שבמחלוקת תיעשה על-פי העוּבדות שהוכחו ואין בה קביעה כוללת לגבי כלל הטיפולים הקוסמטיים.

לגופו של עניין, קבע השופט סוקול, כי בנסיבות כפי שהוכחו, התקשרו המערערות בהסכמים למתן שירות מתמשך הניתן להפרדה לחלקים: המחיר נקבע על-פי מספר הטיפולים בסדרה; ללקוח אין זכות לקבל טיפולים נוספים מֵעבר למספר הטיפולים שנקבע, גם אם לא הושגה התוצאה; בכל עת יכול הלקוח להפסיק את הסדרה; כל טיפול יכול לעמוד בפני עצמו כיחידה נפרדת שמדללת את השיער; ולא הייתה התחייבות של המערערות לתוצאה. כל אלו מחייבים את המסקנה, כי הוכח שהשירות ניתן להפרדה לחלקיו; ובהתאם, מועד החיוב במס הוא עם ביצועו של כל טיפול מסִדרת הטיפולים המוסכמת ובהתאם גם מועד הוצאת החשבונית, מועד הדיווח ושיעור המס.​

השופט סוקול הוסיף ונדרש לטענת המשיב, כי תשלומי המקדמה אינם פיקדון, שכּן הם לא נרשמו בספריהן של המערערות כפיקדון; וכי שירותי המערערות נכללות בהוראות תקנה 5(ב)(1)(ד) לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–​1976, לפיהן במקרים מיוחדים ייחשב סכום הפיקדון כמחיר העִסקה והעוסק יחויב בהוצאת החשבונית ותשלום המס מיד עם הפקדת הפיקדון. השופט סוקול דחה טענת אלו, בקובעו, כי התשלומים שמשולמים על-ידי הלקוחות נועדו להבטיח את המחיר ואת התשלום וכי לא נפל פגם בהגדרתם כפיקדון. עוד קבע השופט סוקול, כי בנסיבות המקרה לא חל החריג לכלל ולפיו פיקדון אינו מהווה תקבול עבור העִסקה עם הפקדתו.