לוגו אלכס שפירא ושות׳

טופסי דיווח חדשים על חוות-דעת מיסוי | הפרשי הון בלת-מוסברים | ביטול עסקה לעניין מע"מ | הפקדת ערובה להבטחת הוצאות

06/03/2017

דיווח על קבלת חוות-דעת

במבזק מיום 9.12.2015 דיווחנו אודות פרסום חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015 ("החוק") (קישור לחוק), הקובע (במסגרת פרק ב' לחוק) חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
במסגרת המבזק האמור כָּללנו סקירה ראשונית של חובות הדיווח שנקבעו ביחס למס הכנסה ואשר תחולתן נקבעה לגבי חוות-דעת שניתנה מיום 1.1.2016 ואילך ועל עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדו"ח לשנת 2016 ואילך.
בנוסף לכך, דיווחנו (במסגרת המבזק מיום 29.3.2016) אודות פרסום טופס חדש לעניין מס הכנסה (טופס 1345), בגדרו על מגיש הדו"ח השנתי לציין האם פעל על-פי חוות-דעת שניתנה לו ובהתאם לה הוגש הדו"ח השנתי אליו מצורף הטופס הנ"ל או האם מגיש הדו"ח לא פעל על-פי חוות-דעת שניתנה לו בהכנת הדו"ח השנתי או האם מגיש הדו"ח לא קיבל חוות-דעת לאחַר הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס (נשוב ונציין, כי לדעתנו הטופס חורג בעניין זה מהוראות החוק).
עוד כולל הדו"ח פירוט של הפעולה או הנכס הנידונים בחוות-הדעת וסוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות-הדעת: ניכויים, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה או סוגיה אחרת שקבע מנהל רשות המיסים (נכון להיום טרם נקבעה סוגיה כאמור).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשויות המס פרסמו ארבעה טפסים חדשים שעניינם בקבלת חוות-דעת:

  • דיווח בגין חוות-דעת לפי סעיף 67ג לחוק מע"מ (קישור לטופס);*
    * שימו לב שהטופס כולל גם חלופה של "לא פעלתי עפ"י חוות דעת שניתנה לי". 

  • דיווח בגין חוות-דעת כאמור בסעיף 231ד לפקודת המכס (קישור לטופס); 

  • דיווח בגין חוות-דעת לפי סעיף 5א2 לחוק מס קניה (קישור לטופס); 

  • דיווח בגין חוות-דעת לפי סעיף 21ב לחוק הבלו על הדלק (קישור לטופס).


ביטול עסקה לעניין מע"מ

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סטאר מדיה הפקות בע"מ.

המערערת עָסקה בהפקת אירועים, הפקת סרטים ובפרסום.
על-פני תקופה היא נזקקה להון חוזר ולָוותה סכומים שונים מסמנכ"ל הכספים שלה.
המערערת התקשתה להחזיר את כספי ההלוואה ולבסוף סוכם, כי כתחליף פירעון, תעביר המערערת לידי המַלווה את זכויותיה בחומר שנאסף לשם הפקת סרט מסוים.
העברת הזכויות בסרט הייתה בבחינת "עסקה" בידי עוסק לעניין חוק מע"מ.
לטענת המערערת, עִסקה זו בוטלה על-ידה מפני שסמנכ"ל הכספים – כרוכש הזכויות – לא הביא לכך שהמערערת לא תישא בנטל המע"מ על העִסקה, כמבוטח.
המשיב, מנהל מע"מ ת"א, לא קיבל את טיעונה של המערערת לפיו עסקת העברת הזכויות בסרט בוטלה ולגישתו המערערת נותרה, כמוֹכרת הזכויות, חייבת במע"מ בקשר לעסקה וזאת ללא קשר למעשיו או למחדליו של הרוכש. מכאן הערעור.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט קירש ניתח באריכות את השתלשלות האירועים וקבע, כי לא שוכנע שעסקת העברת הזכויות בסרט אכן בוטלה על-פי הדין הכללי (ביטול מהותי), כמתחייב מהוראות סעיף 49 לחוק מע"מ; וכי אין די בנקיטת הצעדים הנדרשים על-פי חוק מע"מ בעקבות ביטול (בהתאם לסעיף 23א להוראות ניהול פנקסים). לשון אחר, אם חוזה לא בוטל כהלכה על-פי הדין הכללי או איננו בטל, אזי נקיטת הפרוצדורה על-פי החוק, לרבות הוצאת חשבונית זיכוי, לא תיצור מצב של ביטול מהותי.

תשומת לבכם להתייחסותו של השופט קירש לסוגיית נחיצות ההשבה (סעיפים 38–39 לפסק-הדין).


הפרשי הון בלת-מוסברים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בענין ציון ובת שבע כהן.

עניינו של פסק-הדין בשומות שקבע המשיב בצו לשנות-המס 2008–2010 בעקבות בדיקת הצהרות ההון של המערערים (זוג נשוי המפעיל חנות פרחים) ליום 31.12.1999 וליום 31.12.2010, ומבלי שספריהם נפסלו.
המחלוקת בין הצדדים נעה סביב מספר סוגיות הקשורות לגידול הבלתי-מוסבר בהונם של המערערים ובכלל זאת הוצאת מחיה, נסיעות לחו"ל, העברות כספיות מהורי-האשה ועוד.
מחלוקת נוספת התעוררה ביחס לשאלה האם יש לייחֵס את הגידול בהון הבלתי-מוסבר (שהוכחש על-ידי המערערים) לשנים "הפתוחות" בלבד (2008–2010) או גם לשנים "הסגורות" (2000–2007).

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

השופט אטדגי קיבל את עמדת המשיב ביחס למרבית המחלוקות בנושא גידול ההון הבלתי-מוסבר.

באשר לאופן ייחוס הגידול, קבע השופט אטדגי, תוך שהוא מתייחס, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין חנני (ע"א 552/02), כי יש לייחֵס מחצית מהפרש ההון הבלתי-מוסבר לשנים "הפתוחות" (בחלוקה שווה) והמחצית האחרת לשנים "הסגורות".


הפקדת ערובה להבטחת הוצאות – ההחלטה בעניין טכנו חלקים בע"מ

עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב, מנהל מע"מ אשדוד, לחיֵיב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המשיב מקום שיידחה הערעור (ערעור בנושא שומת תשומות).
המערערת טענה, בין היתר, כי סיכויי הערעור גבוהים; כי חיובה בהפקדת ערובה יפגע בזכויות היסוד שלה, בקניינה ובזכות הגישה לערכאות שלה; וכי יש לה יכולת לשלם את סכום ההוצאות מקום שתיפסקנה לחובתה, ולראיה הציגה את דוחות המע"מ שלה לחודשים יוני–אוקטובר 2016, המשַקפים, לפי חישובה, מחזור עסקאות בהיקף של כ-7.5 מיליון ש"ח.

בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופט ג' גדעון, קיבל את בקשת מנהל מע"מ (קישור להחלטה).