הצעת חוק לביטול ועדות ערר מס שבח | החלטות מיסוי במע"מ | מיסוי יתרת חוב בחברה כדיבידנד | ניכוי מס תשומות בגין רכישת נחלה | עיכוב הליכי ערעור אזרחי

הצעת חוק לביטול ועדות ערר מס שבח

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט בורנשטין קבע, כי המערער שבחר שלא לזַמן את רואה-החשבון המבקר של החברה לעדוּת לא עמד בנטל השכנוע; וכי אַל לו לבית-המשפט לתת יד למצב שבו נישום מציג מצג מסוים על-מנת לחמוק מתשלום חובות לנושים או לסייע לאחר לעשות כן.
השופט הוסיף וציין, תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בנלי (ע"א 732/15) (למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן), כי אף אם היה מקבל את טענת המערער לפיה הכספים שנמשכו מחשבון החברה הגיעו לאביו, לא יהיה בדבר כדי לפוטרו מתשלום המס הנובע ממשיכה זו, שכּן משעה שנתן המערער בידי אביו זכות לעשות בחברה כבְשלו, כל סכום שנמשך על-ידי המורשה כמוהו כסכום שנמשך על-ידי המַרשה
למרות האמור, קבע השופט, כי אין הוא סבור שהתוצאה הראויה היא לאמץ את השומה כפי שהיא: לדבריו, הגם שלאור גרסתו של המערער כי המשיכות לא בוצעו על-ידי והכספים לא הגיעו לידיו, מעיד הוא למעשה על כך שאין בכוונתו להחזיר את כספי המשיכה לחברה, הרי שהיות שהמשיכה נעשתה רק בשנת 2010 ולאור העובדה שלפי הדו"חות הכספיים כספי משיכה מסוימים כבר הוחזרו לחברה, אין לראות בכל סכום המשיכה כהכנסה כבר בשנת-המס שבערעור (שנת-המס 2010), אלא רק את סכום המשיכה בגובה יתרת העודפים. זאת, מהטעם שלפי הפּסיקה הושם הדגש על היותה של ההלוואה "לצמיתות" או לפחות לתקופה ארוכה, כאשר החיוב במס הוא בשנת-המס שבהּ מתברר כי אין לנישום כוונה להחזירה, ולפיכך היא הופכת להכנסה בידו.

בהתאם, קבע השופט בורנשטין, כי המשיכה עד לגובה יתרת העודפים מהווה הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בשנת-המס שבערעור; ועל יתרת המשיכה תחולנה הוראות סעיף 3(ט)1)(א) לפקודה.

ניכוי מס תשומות בגין רכישת נחלה – פסק-הדין בעניין אלול

עניינו של פסק-הדין בערעור שהוגש על-ידי המערערים בגין החלטת המשיב, מנהל מע"מ חיפה, שלא להתיר להם בקיזוז את מס התשומות ששילמו בְּשל רכישת נחלה בכפר חסידים.
זאת, לאחַר שהמחלוקת הוחזרה פעמיים לשלב ההשגה (דהיינו, הערעור דנן הינו השלישי במספר באותו עניין) ותוך שהמערערים זנחו את הטענה המקורית עליה התבססו את פתחו את תיק העוסק בדבר הקמת משק חקלאי וביקשו להתבסס על טענה אחרת לחלוטין לפיה לא רק שאין מדובר בעסק של משק חקלאי אלא אפילו בעסק אין מדובר אלא בהשכרת הנכס, לרבות לצורך חוות סוסים.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

עיכוב הליכי ערעור אזרחי – ההחלטה בעניין נירדר הנדסה ופיקוח בע"מ

עניינה של ההחלטה בבקשת המרערת לעכב את המשך ניהול ההליכים בערעור מע"מ שהגישה עד להכרעה בהליך הפלילי במסגרתו הוגש כתב אישום כנגד המערערת ומנהלה.
זאת, בין היתר, מהטעם שהמשך ניהול הליך הערעור, במקביל להליך הפלילי, יפגע בזכותם של המערערת ומנהלה שלא לחשוף את קו ההגנה שלהם בהליך הפלילי עד לסיום פרשת התביעה.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה באופן חלקי (קישור להחלטה).

השופטת סרוסי חזרה על הכלל לפיו קיומו של הליך פלילי אינו מַצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין, תוך שהיא קובעת כי לא שוכנעה מטענות המערערת כי המקרה דנא אינו בגֶדר הכְּלָל הנוהג.
עם זאת, השופטת ציינה, כי לא ניתן להתעלם מטענתה של המערערת לפיה המניעוּת החָלה עליה להיפגש עם עדי התביעה בהליך הפלילי פוגעת בזכותה להביא את עדותם במסגרת תצהירי עדות ראשית, ראיה מטעמה בהליך הערעור; וכי במסגרת השיקולים להכרעה בבקשה יש להביא בחשבון גם את העובדה שנטל הבאת הראיות בערעור דנן מוטל על המשיב ולא על המערער.

לאור האמור, נעתרה השופטת סרוסי באופן חלקי לבקשת המערערת, כמפורט בסעיפים 21 ו-22 להחלטה.