זיכוי ממסי-חוץ בנאמנות קרובים | מיסוי בית בושת | ניכוי הוצאות בצהרון | קיזוז מע"מ בגין עבודות פיתוח ובגין הוצאות מימון וניהול תיק ני"ע ועוד

קיזוז מע"מ בגין הוצאות מימון וניהול תיק ני"ע – פסק-הדין בעניין לורן מבני תעשיה בע"מ 

בתקופת השומה נשוא הערעור היו בבעלות המערערת מספר יחידות דיור, דירת מגורים וכן מבנה תעשייה, אותם השכירה בתמורה לדמי שכירות. חלק מדמי השכירות חויבו במע"מ והחֵלק האחר – ההשכרה למגורים – היה פטוּר ממס.
באותה תקופה, הוציאה המערערת הוצאות שונות ובכללן הוצאות ריבית על הלוואה שקיבלה מחברה קשורה, הוצאות שכ"ט לעו"ד ולרו"ח. המערערת קיזזה את מלוא מס התשומות בגין ההוצאות האמורות. המשיב סבר, כי יש לשלול קיזוז חלק מההוצאות לנוכח העובדה שחֵלק מהכנסות המערערת נבע מעסקות פטורות ממע"מ.
בנוסף, המערערת קיזזה מס תשומות בקשר לניהול תיק ניירות-ערך (איגרות-חוב) בו הִשקיעה כספים פנויים והמשיב שלל קיזוז זה במלואו.
מכאן הערעור.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם לניתוחו של השופט קירש ביחס לכלל ש"לכסף אין סימן-היכר" (סעיף 21 ואילך לפסק-הדין).

מיסוי בית בושת – פסק-הדין בעניין לולו לינור מנצור 

לטענת המשיב, מנהל מע"מ תל-אביב, המערערת הייתה בעלת בית בושת שהתנהל ברחוב המסגר בתל-אביב, שבּו ניתנו שירותי מין בתשלום.
לאור זאת, יִיחס המשיב למערערת את מחזוֹר העסקים המשוער של המקום בתקופה הרלבנטית (מאי 2008–יוני 2009) וחִייב אותה במס עסקאות על סכום ההכנסות. בנוסף, ובהיעדר אסמכתאות מספיקות, סירב המשיב להתיר קיזוז מס תשומות, דהיינו המס שהוטל על-פי השומה, היה על מלוא המחזוֹר המשוער.
המערערת, חָלקה על קביעותיו של המשיב: ראשית, היא טענה (הגם שרק בשלב הערעור) שהעסק הנדוֹן כלל לא היה שלה אלא היה שייך לגבר אחר, תוך שהיא רק סייעה לו בתפעול העסק בתמורה לסכומים פעוטים שהוא נתן לה; שנית, ולחלופין, המערערת חָלקה על תחשיב מחזוֹר העסקים אשר ערך המשיב לפי מיטב השפיטה, בטענה שאומדן ההכנסות גבוה מדיי; ושלישית, המערערת גרסה, כי יש לחַייבה במע"מ רק על הערך המוסף שהופק בעסק, דהיינו רק על ההפרש בין מחזוֹר העסקאות לבין ההוצאות השונות שהיו כרוכות בעסק.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור באופן חלקי (קישור לפסק-הדין): ביחס לטענתה הראשונה (וראו את ניתוחו של השופט קירש ביחס לעדותה "הכבושה" של המערערת, סעיף 10 ואילך לפסק-הדין) נקבע, כי יש לקבל את דברי המערערת כי מאחורי העסק עמד גם אותו גבר וכי יש לייחֵס לה שליש מההכנסות; ביחס למחזוֹר העסק נקבע, כי אין מקום להתערב בחישוב שערך המשיב; ואילו ביחס להכרה בתשומות קבע השופט קירש, כי יותר בניכוי רק מס תשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו כדין ואשר קיימות בידי המערערת.

פסק-הדין בעניין סיף מתכות בע"מ 

המערערת חויבה על-ידי המשיב, משרד מע"מ באר-שבע, בחוב מע"מ סופי שחבה חברה קשורה בשם אלשורוק בע"מ, בגין שומת מס תשומות, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. זאת, בהתאם להוראות סעיף 106(ב) ו-(ב1) לחוק מע"מ (העברת נכסים על-ידי החייב והעברת פעילות, בהתאמה).
לטענת המערערת, סעיף 106 לחוק מע"מ אינו חל במקרה הנדון ואין בסיס חוקי להטיל עליה את חובות המע"מ של אלשורוק.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין), וקבע כי שוכנע שלכל הפחות התקיימו התנאים ליישומו של סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ.

קיזוז מע"מ בגין עבודות פיתוח – פסק-הדין בעניין הולנדר שטרן חברה לבניין בע"מ 

עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת לקזז את מס התשומות בחשבונית שהוּצאה לה על-ידי חברה אחרת ("הקבלן") בגין עבודות פיתוח איזורי (העברת צנרת מים, ביוב, ניקוז, סלילת דרכים, תאורה, פיתוח וגינון שטחים ציבוריים וכו') שבוצעו על-ידי הקבלן במקרקעין שנרכשו על-ידי המערערת לצורך הקמת פרוייקט מגורים בעתלית.
לטענת המערערת, היא זכאית לקיזוז שבמחלוקת שכּן הקבלן ביצע עבורה את עבודות הפיתוח, כאשר על-פי התב"ע החָלה על המקרקעין בהם הקימה את הפרוייקט נקבע כי עבודות הפיתוח תבוצענה על-ידי הזימים או בעלי המקרקעין ועל חשבונם.
לטענת המשיב, לעומת זאת, התשלום ששילמה המערערת לקבלן הינו חֵלף אגרות והיטלי פיתוח שהיו משולמים על-ידה לרשות המקומית, ועל-כן אין מקום להתיר את קיזוז מס התשומות.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין קיטה 

ההחלטה בעניין חברת אירד תדלוקים בע"מ

עניינה של ההחלטה בבקשת המערערת לקבלת הערעור על הסף ביחס לשומות נשוא הערעור, וזאת, בין היתר, על-בסיס טענת התיישנות, חוסר סמכות והיעדר הנמקה.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור מהטעם שטענותיה של המערערת קשורות בטבורן למחלוקות המצויות בלב ליבו של הערעור ולכן שם מקומן להתברר, ביחד עם שאר הטענות של המערערת (קישור להחלטה).