כנס "משפחה ומסים" באשדוד | מס רכישה ברכישת מקבץ דיור | דיבידנד בחברה משפחתית | חבות במס בגין מלגה ושי לחג

ביום 19.9.1994 נחתם הסכם קיבוצי בין משרד החינוך לבין המערערת 1, הסתדרות המורים בישראל, מכוחו הוקמה "קרן לקידום מקצועי" שתתוקצב על-ידי משרד החינוך בסכום של 16 מיליון ש"ח לשנה. לאחַר החתימה על ההסכם הקיבוצי, חולקו לחברי הסתדרות המורים מלגות למימון חלקי של תארים אקדמאיים. המלגות מומנו בחלקן הגדול על-ידי הקרן וחלק קטן מהן מומן מכספי הסתדרות המורים ומכספי עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך (המערערת 2).
בשנים 2004–2007 חוּלק לחברי הסתדרות המורים שי לחג במימון משרד החינוך. סכום השי שחוּלק לחברי הסתדרות המורים עובדי משרד החינוך נזקף בתלוש השכר של עובדים אלה ונוכה מס כדין, אך סכום השי שחוּלק לחברי הסתדרות המורים שאינם מועסקים על-ידי משרד החינוך אלא על-ידי גופים אחרים (כגון: רשויות מקומיות ורשתות חינוך אחרות דוגמת "אורט" ו"עמל") לא נזקף בתלוש השכר של עובדים אלה, אלא הועבר כסכום כולל להסתדרות המורים אשר חילקה להם את השי לחג.
המשיב, פקיד-שומה תל-אביב 5, קבע, כי סכום המלגה שחוּלק לכל אחד מחברי הסתדרות המורים מהווה הכנסת העבודה החייבת בניכוי מס במקור; וכי סכום השי לחג שקיבל כל אחד מחברי הסתדרות המורים מהווה אף הוא הכנסת עבודה וחייב בניכוי מס במקור.
עוד קבע המשיב, כי בגין סכומי המלגות והשי לחג שחילקה הסתדרות המורים, חייבת היא במס מעסיקים ובמס שכר; וכי עמותת המורים חייבת בניכוי מס במקור, במס מעסיקים ובמס שכר בגין הסכומים שהֶעבירה להסתדרות המורים לצורך חלוקת המלגות.
עם זאת, בסיכומיו, הִבהיר המשיב, כי עמותת המורים אינה הגורם שיש לחַייבו בניכוי מס במקור בגין חלוקת המלגות ועל-כן השומות שהוציא לעמותת המורים בוטלו. כמו-כן, המשיב חזר בו מקביעותיו לגבי חיוב הסתדרות המורים ועמותת המורים במס שכר ובמס מעסיקים.
לטענת המערערות, המלגות אינם מהוות טובת הנאה למקבלן, ומכל מקום הן אינן מחולקות בְּשל יחסי עובד-מעביד שיש בין העובדים לבין משרד החינוך. עוד טענה ההסתדרות, כי אפילו ניתן לראוֹת במלגה המחולקת על-ידי הסתדרות המורים כהכנסת עבודה, הרי שמשרד החינוך הוא החייב בניכוי המס במקור ולא המערערות, והוא הדין ביחס לסכום השי לחג שחוּלק לחברי הסתדרות המורים המועסקים על-ידי הגופים האחרים.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט אלטוביה קבע, כי יש לראוֹת במלגה שחולקה לחברי הסתדרות המורים כטובת הנאה; וכי לצורך השְאֵלה האם מלגה שמקבל העובד מהווה טובת הנאה מבחינתו, אין נפקות אם המעביד באופן ישיר חילק לעובד את המלגה או שהמעביד עשה זאת באמצעות צד ג'.
עוד קבע השופט, כי לאור הוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993, יש מקרים בהם שכר העובד או חֵלקו משולם על-ידי צד ג' ואז אותו צד ג' חייב בניכוי המס במקור; וכי כך הם גם פני הדברים במקרה דנא. השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי טענות המערערת באשר לחובת משרד החינוך לנַכּות במקור מסכום המלגות אינן יכולות להועיל לה, משום שחובת האחד אינה מוציאה את חובת האחר.

עוד קבע השופט אלטוביה, כי הטענה לפיה ועד העובדים הוא ידו הארוכה של העובד בבחינת הוועד הוא נאמן או שלוח של העובד ומשכך חובת הניכוי במקור חלה על המעביד, מסברת את האוזן, אך היא מַשמיטה את העיקרון שבבסיס סעיף 164 וקבלתה עשוי להוביל למסקנה מרחיקת-לכת כאילו נאמן המשלם לנהנה פטוּר מחובת ניכוי מס במקור מקום שלא נוכה מס מתקבול הבא בגֶדר "הכנסה" בכלל ו"הכנסת עבודה" בפרט.

לבסוף, נדרש השופט אלטוביה לשי לחג והגיע למסקנה זהה.