שכ"ט לעוה"ד של הקבלן – האם חייב במס רכישה? | חישוב ההכנסה של מפעל מאושר | משיכת כספים – האם פירעון הלוואת בעלים או דיבידנד? | שומת ניכויים | תיקון 226
11/07/2016
שכ"ט לעוה"ד של הקבלן – האם חייב במס רכישה?
כידוע, כאשר אדם מתקשר עם קבלן בעסקה לרכישת דירה, מתחייב הרוכש לשאת בתשלום שכר-טרחת עורכי-דינו של הקבלן בגין רישום זכויות הרוכש בדירה.
האם לצורך חישוב "שווי המכירה" ולעניין מס הרכישה, יש לראוֹת בתשלום האמור כחלק מהתמורה המשולמת עבוּר הדירה, או שמא אין לגְבות מס רכישה בגין תשלום זה מאחַר שאין לראותו כחלק אינטגרלי מהתמורה שמשלם הרוכש עבוּר הדירה?
שאלה זו נדוֹנה במסגרת שתי תביעות שהגישו סלים שלמה עג'מי ובני-הזוג עופר וסמדר בט לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד ולבית-המשפט המחוזי בחיפה (הדיון בתביעה זו הועבר לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד), וזאת לצד בקשה לאישורן כתובענות ייצוגיות.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את התביעות ואת הבקשות לאישורן כתובענות ייצוגיות (קישור לפסק-הדין).
משיכת כספים – האם פירעון הלוואת בעלים או דיבידנד?
ביום 6.7.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אורי שהרבני.
עניינו של פסק-הדין בשאלה, כיצד יש לסַווג כספים שמשך המערער מחברה שהוא בעל מניות מהותי בה – כפירעון הלוואת בעלים, לטענתו, שאז התקבולים אינם חייבים במס; או שמא כמשיכת דיבידנד, כטענת המשיב (פקיד-שומה חיפה), שאז יחויב המערער במס בשיעור של 25% (שיעור המס בתקופה הרלבנטית) בגין קבלתם.
בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ש' וסרקרוג) דחה את הערעור (ע"מ 21320-08-12), ומכאן הערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת ע' ברון (בהסכמת המשנֶה לנשיאה השופט א' רובינשטיין והשופט י' דנציגר), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
חישוב ההכנסה של מפעל מאושר
במבזק מיום 1.4.2015 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דל-פק מערכות בע"מ.
עניינו של פסק-הדין במחלוקת עובדתית (וכנגזר מכך, משפטית) מורכבת בכל הנוגע לשומות שקבע המשיב, פקיד-השומה למפעלים גדולים, בצו למערערת, לשנות-המס 2000–2002, בקשר למפעל מאושר בבני ברק והרחבה שבוצעה בדימונה.
בתמצית נציין, כי לשיטת המערערת, חישוב ההכנסה החייבת המוטבת במפעל בדימונה צריך להיות על-פי יחס המחזורים, בעוד שלגישת המשיב נדרש היה ליישם חישוב משולב של יחס מחזור ויחס נכסים.
השופט אלטוביה סָקר בהרחבה את העוּבדות הרלבנטיות ובכלל זאת את העובדה שחֵלק גדול מפעילות הייצור של המערערת נעשה על-ידי קבלן-משנה שמפעלו שָכַן בסמוך למפעל של המערערת בדימונה וכן את המסמכים שהוצגו בפניו – ובכללם כתב האישור, הרולינג שקיבלה המערערת, הסכם הפשרה שנחתם בין המערערת לבין המשיב ומכתב ההבהרה שניתן למערערת על-ידי מרכז ההשקעות – וקבע, כי יש לקבל את עמדת המשיב בסוגיה שבמחלוקת.
השופט אלטוביה ביקר בחריפות את אופן התנהלותה של המערערת (ראו לעניין זה, את סעיפים 41, 43 ו-44 לפסק-הדין), הגם שציין שגם המשיב ואולי גם מרכז ההשקעות פעלו באופן "מעורר תהיות בלשון המעטה" (ראו סעיף 41 לפסק-הדין).
בנוסף, ובין היתר לאור מספר ישיבות ההוכחות הרב שנדרשו כדי לשמוע את הערעור, קבע השופט אלטוביה, כי המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 250,000 ש"ח!
על פסק-הדין הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' הנדל (בהסכמת השופטים י' דנציגר וא' שהם), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
ההחלטה בעניין תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ
עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) מחוֹדש פברואר 2016, בה נדחתה בקשת המבקשת לקבל על הסף ערעור שהגישה על שומת ניכויים שהוּצאה לה בקשר לאי-ניכוי מס במקור מתשלומים ששילמה לאספני מיכלי משקה.
לטענת המבקשת, ארבעה מתוך 26 האספנים דיוְוחו על ההכנסה בשומה לשנת 2008 שהיא שומה סופית ועל-כן בהתאם להוראות סעיף 167(ב) לפקודה ופסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אייזנברג (רע"א 684/11) אין המשיב מוסמך לפתוח שומות אלו אגב קביעת שומת ניכויים למשלם.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופטת חיות קבעה, שהשגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו על-ידי ערכאת הערעור במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי, אלא בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה דנא. זאת, בין היתר, לאור העובדה שקבלת בקשתה של המבקשת לא תייתר את הדיון בערעור שהגישה על שומת המס שהוּצאה לה, שכּן לבד מארבעת המקרים לגביהם עתרה המבקשת לקבל את ערעורה על הסף עוסק הערעור ב-22 מקרים נוספים בהם יהא על בית-המשפט המחוזי לדון.
לאור זאת, לא נדרשה השופטת חיות לטענותיה של המבקשת בנוגע לתחולת ההלכה שנפסקה בעניין אייזנברג על עניינה הפרטני.
תיקון 226 לפקודת מס הכנסה
פורסם חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 226), התשע"ו-2016 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון נקבע, כי תושב ישראל או אזרח ישראלי (כהגדרתו בסעיף 3א(א) לפקודת מס הכנסה) שהוא תושב האזור (כהגדרתו באותו סעיף), שיש לו הכנסה שהופקה או שנצמחה באזור, והוא זכאי למענק לפי חוקי עידוד השקעות הון* בְּשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה, לפי ההסדר המינהלי החָל באזור, יהיה זכאי, בְּשל אותה הכנסה, להטבות המס הניתנות בישראל לפי חוקי עידוד השקעות הון.
* חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980 והתקנות לפיהם.
זאת, בתנאים ובהיקף הקבועים באותם חוקים ובשינויים המחויבים.