פיצוי בגין ויתור על אופציה לרכישת מקרקעין | התיישנות שומה והיעדר הנמקה | החלטת מיסוי בנושא מע"מ

פיצוי בגין ויתור על אופציה לרכישת מקרקעין

ביום 30.5.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ערן מיטל.

עניינו של פסק-הדין בשאלה כיצד יש למסות פיצויים שקיבל המערער מחברה שלהּ העניק שירותי ליווי וייעוץ פיננסי, בְּשל ויתורו על אופציה שנתנה לו החברה לרכוֹש חלק מהמקרקעין שבבעלותה – האם כרווח הון (כטענת המערער), או שמא כרווח פירותי בגין הכנסה מעסק או לחלופין מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

בית-המשפט, מפי השופט י' אטדגי, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט אטדגי קבע, כי מכלוֹל הנסיבות וניתוח השתלשלות הדברים מתחילתם עד סופם מצביעים על כך שהאופציה ניתנה למערער בקשר ליחסי העבודה השוטפים בינו לבין החברה וכחלק מהתמורה שנתנה לו החברה עבוּר שירותי הייעוץ והליווי שהעניק לה; ושגם הפיצוי שקיבל בגין ויתורו על האופציה ניתן לו בקשר לאותם יחסים וכחלק מאותה תמורה.

התיישנות שומה והיעדר הנמקה

ביום 5.5.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אמבה השקעות בע"מ.

עניינו של פסק-הדין במספר מחלוקות שהתגלעו בין המערערת, חברה פרטית, לבין המשיב, פקיד-שומה פתח-תקווה: האחת, טענת המערערת לפיה השומה שהוציא לה המשיב בצו לגבי שנת-המס 2004 התיישנה הן מפאת התיישנות והן בהיעדר נימוקים; השנייה, שאלת יישום הוראות סעיף 18(ג) לפקודת מס הכנסה – שעניינן בייחוס הוצאות להכנסות החייבות בשיעור מס מועדף; השלישית, שאלת זכאותה של המערערת לנַכּוֹת הוצאה בְּשל השתתפות בתשלום תיווך; הרביעית, ניכוי הוצאות נסיעה לחו"ל שלטענת המשיב היוו בגֶדר הוצאות פרטיות; החמישית, אי-הכרה בהפסד בגין מימוש ערבות שנתנה המערערת להלוואה שנלקחה על-ידי חברה קשורה; השישית, שאלת זכאותה של המערערת לנַכּוֹת הוצאות בגין חובות אבודים; והשביעית והאחרונה, אי-הכרה בהוצאות ייעוץ מקצועי.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור לגבי מלוא הסוגיות למעט  הסוגיה השלישית (קישור לפסק-הדין).

החלטת מיסוי בנושא מע"מ

מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה החלטת מיסוי נוספת בנושא מע"מ (החלטת מיסוי 7369/16).

עניינה של החלטה זו ברופא המעניק שירותים רפואיים לתיירים המגיעים לישראל. השירותים ניתנים גם בבתי חולים וגם במרפאות רפואיות והם כוללים ביצוע ניתוחים, מתן ייעוץ ופעולות רפואיות אחרות, הכל הן במהלך האשפוז של התייר ולאחַר שחרורו מהאשפוז.
לעיתים, ההתקשרות של רופא עם התיירים נעשית באמצעות סוכנות תיירות רפואית ("הסוכנות"), כאשר בפועל מקבל השירות הרפואי הינו התייר. ואילו במקרים האחרים, התיירים פונים ישירות לרופא ומתקשרים עִמו לצורך קבלת השירותים.
החיוב עבוּר השירותים מתבצע כדלקמן: הרופא מחיֵיב את התייר באופן נפרד עבוּר השירותים שהוא מעניק לתייר אגב האשפוז ובמקביל בית החולים מחיֵיב את התייר עבוּר השירותים שבית החולים העניק לתייר אגב האשפוז. ואילו כאשר ההתקשרות של הרופא עם התייר נעשית דרך הסוכנות, היא זו שמשלמת לרופא עבוּר השירותים וגובה את מחירם מהתייר.

במסגרת ההחלטה נדחתה הבקשה לאשר מע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ על מלוא התמורות שמקבל הרופא מהתייר בגין השירותים שקיבל, דהיינו הן מהתמורה שהועברה לו ישירות מהתייר והן מהתמורה ששולמה באמצעות הסוכנות.

בהקשר זה, ראו גם החלטת מיסוי 4358/16 (קישור להחלטה) והחלטת מיסוי 6385/15 (קישור להחלטה).