השקעות נדל"ן בארה"ב וקבלת זיכוי עקיף | פיצוי מס רכוש בגין נזק עקיף | ניכוי הוצאות חשבונאיות בגין אופציות לעובדים | מיסוי תקבול שקיבל עובד בגין המצאה
18/04/2016
החלטת מיסוי 6839/16
עניינה של ההחלטה (קישור להחלטה) בשאלת זכאותה של חברה תושבת ישראל – המוחזקת במלואה על-ידי יחיד תושב ישראל והמשקיעה בנדל"ן בארה"ב באמצעות תאגיד מסוג LLC בבעלותה המלאה ("חברת הבת") אשר מחזיקה בשותפויות (יישויות מסוג LP) וב-LLC נוספים ("השותפויות" ו"החברות הנכדות") שבחרו להיחשב כתאגידים "שקופים" לצורכי מס בארה"ב – ליישם את האמור בחוזר 5/2004 (קישור לחוזר) ביחס לחברת הבת ולחברות הנכדות וכן ליתן את המס שישולם בארה"ב בגין ההכנסות המדוּוחות בתיק היחיד בארה"ב (הנובעות מנכסי הנדל"ן בארה"ב המוחזקים על-ידי חברת הבת, השותפויות והחברות הנכדות) ואשר הופקו בארה"ב – כזיכוי כנגד מס החברות בו תחויב החברה בישראל.
בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לפסק-הדין בעניין אלון (ע"מ 1092-04-12) בו עסקנו במבזק מיום 24.5.2015 (קישור למבזק) ולהחלטות מיסוי 2536/12 (קישור להחלטה) ו-5825/11 (קישור להחלטה) בהן עסקנו במבזקים מיום 25.6.2012 (קישור למבזק) ומיום 16.8.2011 (קישור למבזק), בהתאמה.
פיצוי מס רכוש בגין נזק עקיף
במבזק מיום 14.12.2015 דיווחנו אודות פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין קטיף מושב שיתופי (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בבקשת רשות ערעור מטעם מנהל מס רכוש וקרן פיצויים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתו התקבל חלקית ערעור המשיבים – 156 חקלאים שהתגוררו בשעתו בגוש קטיף – על החלטת ועדת-ערר מס רכוש וקרן פיצויים אזור תל-אביב.
בית-המשפט המחוזי קיבל תביעות פיצויים שהגישו המשיבים בגין נזקים שספגו, לטענתם, כתוצאה מאירועי אינתיפאדת אל אקצה במהלך העונה החקלאית 2003–2004, אך דחה תביעות דומות ביחס לעונת 2004–2005. מכאן הערעור.
בית-המשפט העליון קיבל ברוב דעות את בקשת רשות הערעור ואת הערעור והחזיר על-כנה את החלטתה של ועדת-הערר שזיכתה את העוררים בפיצויים עקיפים של 5% בלבד.
על פסק-הדין הגישו החקלאים עתירה לקיום דיון נוסף וזו נדחתה על-ידי המשנה לנשיאה, השופטת א' רובינשטיין (קישור לפסק-הדין).
מיסוי תקבול שקיבל עובד בגין המצאה
ביום 10.4.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סגל.
המערער, עובד חברת מגל מערכות ביטחון בע"מ ("החברה"), המציא ופיתח מערכת בתחום האבטחה הנקראת DreamBox ("המערכת").
בהסכם עם החברה משנת 2001 נקבע, כי בנוסף למשכורתו יהיה זכאי המערער לקבלת 5% ממַחזור המכירות של הפעילות החדשה והנוספת להרחבת שוק היעד של המערכת, אך לא פחות מ-60,000 ש"ח ולא יותר מ-600,000 ש"ח.
משנתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכאותו של המערער לתשלום האמור, נחתם ביניהם בשנת 2008 הסכם, בגדרו ויתר המערער על זכותו לתבוע את החברה בקשר להפרת ההסכם מ-2001 הנטענת על-ידו ועל זכויותיו במערכת, וזאת בתמורה לתשלום חד-פעמי בסך 308,960 ש"ח.
המשיב (פקיד-שומה נתניה) סיוֵוג את התשלום כהכנסה ממשכורת בהתאם לסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וזאת בשעה שלטענת המערער יש לסוַוג את התשלום כרווח הון. מכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין חזר על קביעתו בעניין ברמן (ע"מ 55727-04-13) לפיה תנאי ראשוני ובסיס לסיווג תשלום המשולם ממעביד לעובד כרווח הון הוא שיעלה בידי הנישום לשכנע כי התמורה שקיבל ממעבידו אינה תחליף או מַסווה להכנסת עבודה; וכי לא עלה בידי המערער לעמוֹד בנטל זה.
שכּן, מלבד עדותו של המערער בכל הנוגע לנסיבות כריתת ההסכמים עִמו, לא הובאה כל עדות או ראיה כלשהי אחרת שיש בה כדי לתמוך בעמדתו לפיה הייתה לו זכות קניין בנכס וכי הוא מכר אותה.
כמו-כן, אף אם היה המערער מוכיח קיומה של זכות זו, לא היה בכך כדי להועיל, שכּן זכות זו הגיעה לידיו בזיקה לעבודתו (וראו גם סעיף 47 לפסק-הדין שם מייחס השופט ד"ר בורנשטין חשיבות לכך שהחברה ניכתה מהתשלום שבמחלוקת מס במקור בהתאם לשיעור המס השולי).
ניכוי הוצאות חשבונאיות בגין אופציות לעובדים
ביום 11.4.2016 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סקיוריטי סופטוור.
עניינו של פסק-הדין בטענת המערערת לפיה יש להתיר לה בניכוי הוצאות חשבונאיות בגין הקצאת אופציות לעובדים הניתנות למימוש למניות חברת האם שלה באמצעות נאמן במסלול רווח הון כאמור בסעיף 102 לפקודה וכן הוצאות נוספות (הוצאות שאינן מותרות בניכוי לפי סעיף 18 והוצאות עודפות) ("ההוצאות הנוספות") אשר נכללו בבסיס העלות לצורך חישוב רווחיה על-בסיס שיטת Cost Plus.
לשיטת המערערת, סעיף 102(ד)(2) לפקודת מס הכנסה – הקובע, כי לא תותר לחברה הוֹצאה בעת מכירת המניה על-ידי עובד שהוקצתה לו מניה במסלול רווח הון – אינו מתייחס כלל לשאלה אם ניתן לנַכּוֹת את ההוצאה בעת הענקת האופציות או המניות לעובד או במהלך תקופת ההבשלה. דהיינו, יש להבין את אותו סעיף כעוסק אך ורק בזכותו של המעביד לנַכּוֹת מהכנסתו החייבת הוֹצאה במועד מכירת המניה ותשלום המס על-ידי העובד.
אשר להוצאות הנוספות, גרסה המערערת, כי יש להתיר את ניכויָן למרות הוראות סעיפים 18 ו-31 לפקודה, שכּן הוצאת אלו נכללו בבסיס העלות ושימשו במישרין לייצור הכנסה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין ניתח את הוראות סעיף 102(ד)(2) לפקודה וקבע, כי אין לקבל את טענת המערערת לפיה הוראות אלו אינן קובעות הֶסדר ממצה לניכוי ההוצאה ואין הן מונְעות מהמערערת לנַכּוֹת את ההוצאה במועד ההקצאה. זאת, הן לאור לשון הוראות אלו והן לאור תכליתן ובכלל זאת האיזון המתחייב בין שיעור המס המוטב המוקנה לעובדים במסלול רווח הון לבין שלילת ניכוי ההוצאה בידי החברה המקַצה.
השופט בורנשטין המשיך ונדרש להוצאות הנוספות וקבע, כי אף בעניין זה הצֵדק עם המשיב ואין להתירן בניכוי.
ההחלטה בעניין אגבאריה
עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' וינשטיין) בגדרהּ דחה בית-המשפט את בקשת המבקש לבטל פסק-דין שנתן תוקף להסכם פשרה בינו ובין המשיב.
זאת, מהטענה שהפשרה נכפתה על המבקש ולא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
ההחלטה בעניין אלעוקבי
המערערת היא בעלת מכולת בעיר לוד.
לטענת המשיב (מנהל מע"מ רמלה), בבדיקה צולבת שערך מול מספר ספקי סיגריות הוא מצא, כי המערערת לא רשמה לכאורה קניות סיגריות מאותם ספקים במהלך שנות-המס 2011–2013, ועל-כן הוא פָּסל את ספרי המערערת לשנים אלו והטיל עליה קנס.
במקביל לפסילת הספרים, עָרך המשיב למערערת שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה על-בסיס ההפרשים שמצא בין הדיווחים שרשמה המערערת בספריה לבין הנתונים שהופיעו בכרטסות על שמה אצל ספקי הסיגריות,, אך השומה לא הביאה בחשבון את התשומות של המערערת.
לאור זאת, הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף ביחס לשומה.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).