מיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט

במבזק מיום 11.3.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין עו"ד גיא אופיר (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בעתירתו של עו"ד גיא אופיר כנגד שר האוצר ומנהל רשות המיסים ביחס לאי-גביית מע"מ מתאגידים רב-לאומיים הנותנים שירותים ומוכְרים סחורות לישראלים, כגון: המשיבות 5-3 (Google Inc, Google Ireland ו-Facebook Inc). 
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' פוגלמן, דחה את העתירה על הסף.
השופט פוגלמן קבע, כי הגם שאופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב-לאומיים – ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט – עלול לעורר שאלות מורכבות בעלות השלכות רחבות, העתירה מוקדמת. זאת, בין היתר, לאור העובדה כי רשויות המס עמלות על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה.

אתמול, דהיינו למעלה משנתיים מאוחר יותר, וכשנה לאחַר פרסום טיוטה בנושא (קישור לטיוטה), פרסמה רשות המסים את חוזר מס' 4/2016 (קישור לחוזר) המבהיר מתי ניתן לראוֹת את הכנסותיו של תאגיד זר (דהיינו, תאגיד שאינו תושב ישראל לצורכי מס) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל; והנדרש בהקשר זה לשאלת קיומו של "מוסד קבע".
בנוסף, מתייחס החוזר לשאלת חובתם של התאגידים הזרים להירשם בישראל כ"עוסק מורשה" לעניין מע"מ.