לוגו אלכס שפירא ושות׳

שומות ליורשי סמי עופר ז"ל | החלטות מיסוי חדשות במע"מ | האם סעיף 96 לפקודת מס הכנסה חל על מכירת כלי רכב בידי חברת ליסינג? | טענת חזקת השיתוף לצורך מס שבח

01/03/2016

החלטות מיסוי חדשות בנושא מע"מ

מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה שלוש החלטות מיסוי חדשות בנושא מע"מ.
להלן תמציתן:

  • החלטת מיסוי 3314/16 (קישור להחלטה) שעניינה בחברה המפעילה מיזם המקשר בין בעלי עסקים שהוציאו חשבוניות מס בגין שירותים/מכירות שביצעו לבין צדדים שלישיים שמַלווים לבעלי העסקים את סכום החשבונית ואשר סוּוגה, במסגרת ההחלטה, כמוסד כספי לעניין חוק מע"מ;

  • החלטת מיסוי 3721/16 (קישור להחלטה) שעניינה בחשבוניות מס שהוציא קבלן-משנה לחברה שהתקשרה עם רשות מקומית בהסכם לפיו היא תבצע בעצמה או תישא במימון עבודות פיתוח של שטחי הציבור, וזאת חֵלף הוצאתו לרשות המקומית;

  • החלטת מיסוי 4358/16 (קישור להחלטה) שעניינה בשאלת זכאותה של חברה הרשומה כ"עוסק" לצורכי מע"מ והמעניקה שירותי תיווך ושירותים אחרים לתיירים המעוניינים לקבל שירותים רפואיים בישראל – לחוּב במע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ.*
    * ראו גם החלטת מיסוי 6385/15 (קישור להחלטה) לה נדרשנו במבזק מיום 16.9.2015 (קישור למבזק).

האם סעיף 96 לפקודת מס הכנסה חל על מכירת כלי רכב בידי חברת ליסינג?

במבזקים מיום 10.4.2014 ומיום 2.8.2015 נדרשנו לפסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה בעניין אלדן תחבורה בע"מ נ' פשמ"ג (קישור לפסה"ד) ובעניין קרדן רכב (קישור לפסק-הדין).*

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בשני המקרים, קבע השופט אלטוביה, כי פעילות מכירת הרכבים בחברה מגיעה כדי עסק (וממילא לא ניתן להחיל את הוראות סעיף 96).

סוגיה דומה נדוֹנה בערעור שהוגש על-ידי תמיר חברה להשכרת רכב בע"מ.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסה"ד).

בראשית הדברים, נדרש השופט סטולר לפסק-הדין בעניין אלדן תוך שהוא דוחה את טענת המערערת כי נסיבות שני המקרים שונות בתכלית.

לגופו של עניין, קבע השופטסטולר, כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מצביע על כך כי פעילות מכירת כלי הרכב על-ידי המערערת מגיע כדי פעילות עסקית מסחרית אשר ההכנסות ממנה חייבות במס לפי סעיף 2(1) לפקודה.

עוד קבע השופט, כי מאחַר שכלי הרכב הפכו להיות מלאי עסקי במכירתם בטרם חָלפו 4 שנים ממועד רכישתם הרי שלפי סעיף 100(2) לפקודה אין לראוֹת במועד שינוי הייעוד כ"מכירה" אלא יש לראוֹת את עלות המלאי הנמכרת בהתאם ליתרת המחיר המקורי של כלי הרכב שייעודם שוּנה.

לבסוף, קבע השופט סטולר, כי אין להחיל על מכירת כלי הרכב את הוראות סעיף 96 לפקודה, שכּן המדובר במכירה פירותית שאינה נכללת בהוראות אלו.

שומות ליורשי סמי עופר ז"ל

לאור פניות רבות שקיבלנו בנושא שמקורן, מטבע הדברים, בפרסומי העיתונות הכלכלית מהימים האחרונים, להלן פסקי-הדין והחלטותיו בנושא זה של השופט ר' סוקול ואשר הותרו לפרסום בעקבות הבקשה שהגישו העיתונאי תומר גנון ומערכת עיתון "כלכליסט" למתן צו המתיר את פרסום ההליכים בערעור השומה של יורשי סמי (שמואל) עופר ז"ל.

פסק-הדין בעניין יוסף שחם

במבזק מיום 5.8.2013 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אשבל טכנולוגויות בע"מ ואח' (קישור לפסה"ד).

עניינו של פסק-הדין בשוּרה של ערעורים שהוגשו על-ידי אשבל טכנולוגיות בע"מ ("החברה"), יוסף שחם ("שחם") שהָיה במועדים הרלבנטיים בעל הַשליטה בחברה ונאוה אנוש ("אנוש") שהינה בת-זוגו של שחם ועבדה כמנהלת חשבונות או חשבת בחברה בשנים 2000–2007.
בעקבות חקירה פלילית שנפתחה כנגד שחם ואנוש בְּשל חשד לזיוף מסמכי בנק שהוצגו לפקיד-שומה ירושלים 1 (המשיב 1), התברר, כי בנוסף לזיוף האמור פעלו שחם ואנוש גם להקטנת הכנסתה המדוּוחת של החברה לפקיד-השומה ולמנהל מע"מ (המשיב 2).
כתוצאה מכך, פסל המשיב 1 את ספרי החברה לשנות-המס 2000–2002 ו-2004–2007.
ואילו ביום 3.2.2011 הוגש כתב אישום כנגד שחם ואנוש בגין השמטת הכנסות בחברה, הגדלת הוצאות, משיכות אישיות, רישומים כוזבים, דיווחים כוזבים, זיוף מסמכים ומרמה בעת עריכת ביקורת מס הכנסה (ת"פ 5789-02-11).
ביום 13.3.2011 הודו שחם ואנוש, במסגרת הֶסדר טיעון, בעבירות המיוחסות להם.
במקביל להליכים הפליליים שנפתחו נגד שחם ואנוש, הֵחלו ההליכים האזרחיים נשוא הערעורים דנא: ספרי החברה נפסלו, ניתנו צווים הן כלפי החברה והן כלפי שחם ואנוש, הוצאו שומות למערערים, נדחו השגות החברה למע"מ והוטלו קנסות על-ידי מנהל מע"מ לחברה.
כאמור, בְּשל כל אלה הוגשה שורה ארוכה של ערעורים לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה בפסק-דין מפורט בן 37 עמודים, את כל הערעורים, תוך שהוא קובע, בין היתר, כי בדין הוטל על החברה קנס גירעון (בסך 4.6 מיליון ש"ח), וזאת מהטעם ש"אין מדובר בהתרשלות בהגשת דוחות, אלא בפעולה מתמשכת ושיטתית של המערערים להעלמת חלק ניכר ביותר מהכנסותיה במטרה אחת שהיא להימנע מתשלום מס". 

על פסק-הדין הגישו שחם ואנוש ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופט צ' זילברטל (בהסכמת השופטים ס' ג'ובראן וי' עמית), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לקביעתו של השופט זילברטל לפיה אין למְנוע משחם ואנוש לערער על הקביעות הנוגעות להכנסות החברה בחו"ל הגם שקביעות פסק-הדין קמא הנוגעות לשומת החברה הן חלוטות וסופיות.

טענת חזקת השיתוף לצורך מס שבח

במבזק מיום 24.3.2014 התייחסנו לפסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מדלן ודוד ברוך (קישור לפסק-הדין).
באותו עניין, נדונו מספר מחלוקות בין העוררים, תושבי-חוץ לצורכי מס (אנגליה), לבין המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, ביחס לחבות במס שבח של העוררים במכירת מקרקעין שירשה העוררת מאביה המנוח. מבּין המחלוקות האמורות נדרשנו לשתי אלו: האחת, החלת חזקת השיתוף לצורך קביעת יום הרכישה של המקרקעין; והשנייה: ביצוע פריסה של השבח הריאלי.
עוּבדות המקרה בתמצית הינן כדלקמן:
אביה המנוח של העוררת רכש את המקרקעין בהם עסקינן בשנת 1930. בשנת 1975 נפטר האב ועל מכלול נכסיו, ובכללם המקרקעין, שולם מס עיזבון; כאשר על-פי שומת מס העיזבון, היו לאב מספר יורשים וביניהם רעייתו – אֵם העוררת – והעוררת, אשר יָרשו חלקו בלתי-שווים במקרקעין.
אם העוררת נפטרה בשנת 1999.
בשנת 2006 מכרה העוררת את הזכויות כאמור וחויבה במס שבח.
לטענת העוררים, יש להחיל את חזקת השיתוף הן ביחס ליחסים שבין הוריה המנוחים והן ביחס ליחסים שבינה לבין בעלהּ (הטעמים לכך ברורים: החלת חזקת השיתוף ביחס להוריה המנוחים של העוררת הייתה מביאה לכך שמחצית מיום הרכישה של המקרקעין תיקבע לשנת 1930 במקום 1975, וממילא הייתה מפחיתה את שיעור מס השבח באופן משמעותי; ואילו החלת חזקת השיתוף ביחס לעוררים הייתה מביאה לפיצול השבח ביניהם, וממילא להקטנת חבות המס בגינו, וזאת כפועל יוצא מאי-החלת החישוב המאוחד על-פי הלכת ניר יוסף, כל שכּן לאור הפריסה שביקשו העוררים).
עוד טענו העוררים, כי על המשיב לבצע פריסה של השבח הריאלי למרוֹת הוראות סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (לפיהן ביצוע הפריסה ייעשה רק לגבי תושב ישראל), וזאת כמתחייב מהוראות אי-האפליה הקבועות באמנה למניעת כפל-מס בין ישראל לבין אנגליה.
ביחס להחלת חזקת השיתוף על היחסים שבין הוריה המנוחים של העוררת, קבעה הוועדה פה-אחד, כי יש לראוֹת את אֵם המנוחה כי מי שויתרה על הזכות לטעון ולהוכיח את החזקה האמורה, וממילא אין להתיר לעוררת במעמדה כ"יורשת" להעלות טענה זו במקום אמהּ המנוחה.*

* אך ראו את הערתו של חבר הוועדה, רו"ח נ' הכהן, בסעיף 2 לחוות-דעתו, ולפיה יש לאפשר לצאצאי בני-זוג - במקרים נדירים ויוצאי דופן - לטעון ליישום חזקת השיתוף, של מי מי מהוריהם, גם לאחַר ששני ההורים הלכו לעולמם.

לעומת זאת, ביחס להחלת חזקת השיתוף על היחסים שבין העוררים, התגלעה מחלוקת בין חברי הוועדה: בעוד שיו"ר הוועדה, השופטת ר' שטרנבג אליעז הסכימה לקבל את טענת השיתוף בין העוררים, חברי הוועדה, רו"ח י' ביליצקי ורו"ח נ' הכהן דחו את טענת העוררים.*

* ראו לעניין זה, את סעיפים 6-5 לחוות-דעתו של רו"ח נ' הכהן.

באשר לזכאותם של העוררים לבצע פריסה של השבח בשלב השומתי אצל המשיב, התגלעה מחלוקת נוספת בין חברי הוועדה: בעוד שרו"ח הכהן קבע שהעוררים רשאים לבקש את ביצוע הפריסה מפקיד-השומה (באמצעות הגשת דו"חות שנתיים והחלת הוראות הפריסה הקבועות בסעיף 91(ה) לפקודת מס הכנסה) ובכך תעמוד רשות המיסים בדרישה לאי-אפליה הקבועה באמנת-המס, רו"ח ביליצקי הביע דעתו (ולדעה זו הצטרפה השופטת שטרנבג אליעז), כי לאור הוראות אי-האפליה שבאמנת-המס – הגוברות על הדין הכללי – חייב המשיב לבצע את פריסת השבח שנצמח לעוררת כפי שהיה עושה כן לגבי תושב ישראל.

על פסק-הדין הגישו העוררים ערעור לבית-המשפט העליון.
בהסכמת הצדדים ובהמלצת בית-המשפט העליון, הערעור נדחה, אך הוסכם כי כל הקנסות בגין אי-הצהרה במועד שהושתו על העוררים בגין מס השבח החָל על העִסקה – יבוטלו (קישור לפסק-הדין).

הצעת חוק לתיקון 222 לפקודת מס הכנסה

בחודש יוני 2014 פורסמו המלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (קישור להמלצות).
מסקנות הוועדה כָּללו שורה של המלצות שנועדו לקַדם פתרונות אפשריים למימון חברות היי-טק באמצעות הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, וזאת באמצעות עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות אשר ישקיעו ויתמכו במספר חברות היי-טק ובמיזמים בשלבים מקדמים. בנוסף, המליצה הוועדה על אימוץ מספר פתרונות מימון חוץ-בורסאיים.

בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 222 והוראות שעה) (הטבות במס בשל השקעה בחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח), התשע"ו-2016 (קישור להצעת החוק) המתבססת על המלצות הוועדה.

בגדרהּ של הצעת החוק מוצע לאפשר החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50%). קרנות אלו תהיינה קרנות היי-טק ("קרן טכנולוגיה עילית") נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר תהיינה רשאיות להשקיע עד 30% מהסכום שיגויס מהציבור בניירות-ערך של חברות היי-טק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.
עוד מוצע לקבוֹע הוראת-שעה לשש שנים לפיה עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר-קיזוז, וזאת עד לסכום השקעה כולל של 5 מיליון ש"ח.

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין