עבירות מס בפעילות באמצעות חברות קפריסאיות | בקשה שקרית לגילוי מרצון בעקבות דרישה להצהרת הון

עבירות מס בפעילות באמצעות חברות קפריסאיות

הגם שמשרדנו אינו עוסק בתחום המיסוי הפלילי, ראינו לנכון להתייחס להכרעת הדין שניתנה לאחרונה בעניין יעקב דיין ועד-אל אחזקות בע"מ, וזאת לאור חשיבות הדברים ביחס לביצוע פעילויות מחוץ לישראל וההשלכות הגלומות בהן.

בקצרה נציין, כי עניינו של כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים עד-אל אחזקות בע"מ ובעל מניותיה ומנהלה יעקב דיין בעבירות מס הנובעות מפעילות ארגון וביצוע השתלות כליה מחוץ לישראל למטופלים ישראליים בשנים 1999–2007; כאשר המחלוקת העיקרית בין המאשימה לבין הנאשמים נגעה לתפקידם ומעמדם של הנאשמים ושל שלוש חברות זרות קפריסאיות בהליך השתלת הכליה, היקף מעורבותם וזכויותיה להכנסות מפעילות ההשתלות.
לטענת הנאשמים, החברות הזרות הן גופים ממשיים בעלי מוניטין ואמצעים ושפעילות ההשתלות בוצעה על-ידי החברות הזרות והן בעלוֹת ההכנסה, בעוד שהנאשמים פעלו כנציגים של החברות ובהתאם להסמכתן והנאשמת הייתה זכאית לעמלה שדוּוחה כדין.
המאשימה, לעומתם, ראתה בנאשמים את מארגני פעילות ההשתלות, היזמים והמוציאים אל הפועל של הפעילות, והנהנים מההכנסות הנצמחות ממנה. עוד טענה המאשימה, כי הנאשם עשה שימש מרמתי בחברות הזרות, בהן הייתה לו שליטה, כדי להציג מצגים כוזבים בדבר ביצוע פעילות על-ידי החברות הזרות והתקשרות הנאשמת עמן כנציגתן, בעוד שהלכה למעשה לחברות הזרות לא הייתה פעילות ממשית והן לא היו אחראיות להליך השתלת הכליה; ומשכך, ההתקשרות המוצגת משַקפת עסקה בדויה שלא הייתה לה ממשות במציאוּת, והיא נועדה למטרת התחמקות ממס.

בהכרעת דין בת 96 עמודים (קישור להכרעה), הרשיעה השופטת ל' מרגולין-יחידי את הנאשמים בעבירות של השמטת הכנסות, מסירת אמרה כוזבת בדו"ח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, מתן תשובה כוזבת ושימוש במרמה עורמה ותחבולה, הכל במטרה להתחמק ממס, עבירות על סעיפים 220(1), 220(2), 220(4), 220(3) ו-220(5) לפקודה.
בראשית הדברים, נדרשה השופטת מרגולין-יחידה למשמעותה של עסקה בדויה תוך שהיא מַפנה לפרשת פרומדיקו בעליון (ע"פ 1182/99) ולנטל השכנוע ונטל הבאת הראיות במשפט הפלילי.
בהמשך הדברים, ולאחַר שנדרשה לצבר הראיות בתיק ביחד עם הראיות החסרות שהיה מצופה שתוצגנה ויש להיעדרן משמעות ראייתית, קבעה השופטת מרגולין-יחידה, כי היא שוכנעה מֵעבר לספק סביר שמדובר בחברות זרות שזולת עצם רישומן ועוּבדת קיומן המשפטי לא בעלוֹת תפקיד ונגיעה אמיתיים בפעילות השתלת הכליות.
בנוסף, קבעה השופטת, כי המארג הראייתי מוכיח, אף הוא מֵעבר לספק סביר, את שליטתו של הנאשם הפעילות כולה לרבות בחברות הזרות, בין מכוח תפקיד פורמאלי באותן חברות ובין ללא מעמד פורמאלי, ומצביע על עשיית שימוש על-ידי הנאשם בחברות הזרות לשם הצגת במרמה כצד אמיתי להתקשרות.
עוד קבעה השופטת, כי תמונת העדויות והמסמכים בתיק, ולא פחות חשוב מכך הראיות והמסמכים הנעדרים שמצופה היה שיהיו קיימים, מובילה למסקנה המתחייבת לפיה ההתקשרות המוצגת אינה משַקפת התקשרות אמיתית ואף לא מציאוּת הסכמית בין שני צדדים אמיתיים ועצמאיים.
כעולה מכך, קבעה השופטת, כי מדובר בהכנסה של הנאשמים שהופקה מפעילות שנשלטה, תואמה, נוהלה ופוקחה בישראל, והתקבלה בישראל, וצריכה להיות מדוּוחת בדו"חות הנאשמת כהכנסה.
השופטת מרגולין-יחידה ציינה, כי אין כמובן כל פסול בתכנון מס לגיטימי, אלא שבפעילות ההשתלות דנא לא היה מדובר בתכנון מס מכל סוג, אלא בהצגת מצג כוזב שקרי ובדוי, כאשר התנהלות שכזו היא במישור הפלילי ולא האזרחי.
יצוין, כי ההגנה העלתה מספר טענות ממשפחת טענות ההגנה מן הצדק ובכללן (וראו לעניין זה את סעיפים 126–127 להכרעת הדין) הטענה שעניינה התנהגות נפסדת של הרשות בשמוש לא ראוי של פקיד-השומה בכוחו השלטוני, בכך שהעביר את התיק למחלקת החקירות רק בְּשל סירוב הנאשמים לשלם את המס שנדרשו. השופטת מרגולין-יחידה דחתה טענה זו בקובעה, כי מובן שפנייה למחלקת חקירות על-ידי פקיד-השומה צריכה להיעשות מטעמים ענייניים ולא מטעמים נפסדים, אלא שבהליך דנא סופו של מעשה מלמד שהיה טעם ענייני ברור בהעברת התיק לפסים של חקירה פלילית, ובנסיבות אלו יש קושי לטעון למניע נפסד או לא ראוי בהעברת התיק לחקירה; להפך, אלמלא היה התיק מועבר לבחינת השְֵאלה בדבר הצורך וההצדקה בחקירה פלילית, היה בכך טעם לפגם.

בקשה שקרית לגילוי מרצון בעקבות קבלת דרישה להצהרת הון

במבזק מיום 7.9.2014 דיוַוחנו כי רשות המיסים פרסמה הוראת השעה  לתקופה של שנה בנושא גילוי מרצון (קישור להוראה).
בגדרה של ההוראה, הוסדרה הגשת בקשות אנונימיות לגילוי מרצון, עליהן תחולנה, בשינויים המחויבים, הוראות נוהל גילוי מרצון. עוד נכלל בהוראה "מסלול מקוצר" לטיפול בבקשות לגילוי מרצון שההון הנכלל בגדרן אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח בשנות הדיווח.

ואילו במבזק מיום 8.9.2014 דיוַוחנו אודות פרסום הנוהל החדש לגילוי מרצון (קישור לנוהל החדש). כפי שציינו שם, בגדרו של הנוהל החדש, המחליף את הנוהל וההוראות הקודמים והינו בתוקף עד ליום 31.12.2016, מנויים התנאים לביצוע הליך של גילוי מרצון, אופן ביצוע הגילוי והתנאים והסייגים לקבלת חסינות מפני הליך פלילי.

כאמור, הוראת-השעה ובכללה האפשרות לבצע גילוי מרצון אנונימי כמו גם דיווח מקוצר, נקבעה לשנה בלבד כך שהיא הייתה אמורה לפקוע ביום 6.9.2015. עם זאת, וכצפוי, רשות המיסים הודיעה באותו יום (6.9.2015) (קישור להודעה) על הארכת הוראת-השעה; ואילו ביום 21.9.2015 הודיעה הרשות (קישור להודעה הנוספת), כי ההארכה כאמור תהיה בתוקף עד ליום 30.6.2016. עוד הודיעה הרשות, כי במסגרת הוראת-השעה המוארכת יבוטל התנאי לפיו נדרש תנאי משמעותי על-ידי המבקש; וכי לאור ההחלטה האמורה הרשות תִפנה בכתב למי שהגישו בקשות שנדחו על רקע זה ותודיע כי באפשרותם לפְנות שוב במסגרת הוראת-השעה שהוארכה כשהסוגיה תיבחן שוב עם תום הוראת-השעה בהקשר לנוהל הקובע. 

בהקשר זה נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה פרסמה רשות המסים הודעה בדבר מעצרו של נישום ששיקר בבקשה לגילוי מרצון שהגיש למחלקת חקירות. 
על-פי ההודעה, המדובר בבעלים של סוכנות ביטוח שהגיש בקשה לגילוי מרצון בסמוך לאחַר שקיבל דרישה להגיש הצהרת הון. בדיונים שנערכו במשרדי פקיד-השומה התברר, כי הבקשה לא כָּללה הכנסות בגובה של כ-1.7 מיליון ש"ח, ובעקבות זאת הגיש הנישום הצהרת הון מתוקנת (שבּה נוספו כ-5.6 מיליון ש"ח) לנכסים עליהם כבר הצהיר, ואף הגיש שתי בקשות חדשות לגילוי מרצון כשבכל אחת מהן דוּוחו הכנסות נוספות שהועלמו מרשויות המס ולא הופיעו בבקשה המקורית.
בגדרה של הודעת רשות המיסים צוין, כי הבקשה לגילוי מרצון שהוגשה על-ידי אותו נישום נדחתה מהטעם שאינה עונה על תנאי הנוהל (הן מהטעם שבמקרה הנ"ל תהליך הגילוי מרצון הֵחל רק בעקבות ביקורת יזומה על-ידי משרד השומה והן לאור חוסר תום הלב בו התנהל הנישום לאורך כל התהליך) והוחלט לפתוח בחקירה פלילית כנגדו.

שתי תובנות עולות מפרשה זו:
ראשית, נציין, כי אין זה ברור האם הבקשה לגילוי מרצון הייתה נדחית לולא הייתה שקרית, דהיינו רק מהטעם שהבקשה הוגשה לאחַר שהנישום נדרש להגיש הצהרת הון. יש להניח, כי טעם זה כשלעצמו לא היה מביא לדחיית הבקשה.
שנית, והגם שהדברים ברורים, נזכיר ונדגיש, כי בקשה לגילוי מרצון צריכה לכלוֹל את מלוא העוּבדות והנתונים הרלבנטיים וקבלתה מותנית בין היתר בנכונותם של אלה, וממילא היעדר תום-לב כל שכּן הטעיה יגררו עמם דחייה של הבקשה ונקיטה בהליכים פליליים כנגד המבקש.

משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום הגילוי מרצון, לרבות בהיקפי מס משמעותיים, ועומד לרשותכם לביצוע פניות מיידיות.