לוגו אלכס שפירא ושות׳

האם פעילותה של מועצה אזורית בתחום סילוק והטמנת פסולת נכללת בפעילויותיה המלכ''ריות לצורכי מע''מ?

30/06/2015

במבזק מיום 20.2.2012 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין המועצה האזורית בני שמעון (ע"מ 17628-12-10).

המערערת הינה מועצה אזורית בצפון מערב הנגב. במסגרת פעילותיה המוניציפאליות השונות, מַפעילה המערערת, באיזור שיפוטה המוניציפאלי, אתר לסילוק ולהטמנת פסולת הידוע כ"אתר דודאים".
בהיותה רשות מקומית, מסוּוגת המערערת לצורך חוק מע"מ כמלכ"ר. עם זאת, ביום 6.9.2010 החליט מנהל מע"מ לשנות את סיווג המערערת, בכל הקשור לפעילותה באתר דודאים, ממלכ"ר לעוסק". כנגד החלטה זו, הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע.

בית-המשפט המחוזי, מפי הנשיא י' אלון, קיבל את הערעור.

אומנם, הנשיא אלון דחה את טענתה החלופית של המערערת, כי פעילותה במטמנת דודאים עומדת במבחני המלכ"ר שנקבעו בהלכת עמותת בשערייך ירושלים (ע"א 767/87).
עם זאת, הנשיא אלון קיבל את טענתה המרכזית של המערערת, לפיה בהיותה מלכ"ר "ציבורי" (דהיינו, כזה המוגדר בחלופה הראשונה להגדרת מלכ"ר שבסעיף 1 לחוק מע"מ), אין מקום להפעלת סמכות המנהל לבוֹדד פעילות מפעילויותיה, הנמנות על-פי דין – ולענייננו, פינוי, מחזוּר והטמנת פסולת ואשפה – מסיוּוגה הכולל כמלכ"ר.

על פסק-הדין הגישה המדינה ערעור לבית-המשפט העליון.

בעוד הערעור האמור תלוי ועומד, התקבל ערעור המדינה על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין עיריית אשקלון (ע"א 1919-10) אליו התייחסנו במבזק מיום 27.9.2012.

נזכיר, כי בפסק-דין זה נדחה מבחן "הפונקציה השלטונית" ונפסק כי יש לבחון סיווג של מלכ"ר שלטוני לפי סעיף 58 לחוק מע"מ על-פי המבחנים שנקבעו בהלכת בשערייך ירושלים.
עוד נזכיר, כי ביום 7.8.2014 דחה בית-המשפט העליון (הנשיא דאז, השופט א' גרוניס) את הבקשה לקיים דיון נוסף בעניין עיריית אשקלון (דנ"א 9439-12).

כאמור, המדינה הגישה ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-הדין בעניין המועצה האזורית בני שמעון.

היום פורסם פסק-הדין (קישור לפסק-הדין), בגדרו קיבל בית-המשפט העליון, מפי השופט י' דנציגר (בהסכמת השופטים נ' סולברג וע' ברון), את הערעור.

בראשית הדברים, קבע השופט דנציגר, כי יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין עיריית אשקלון על המקרה דנן, תוך שהוא דוחה את טענות המשיבה ביחס לתקיפת ההלכה האמורה ומוסיף ומציין, כי הוא רואה תועלת רבה בשימוש במבחני בשערייך ירושלים על-פני "קיצור הדרך" הגלום במבחן "הפונקציה השלטונית".

לאחר מכן, נדרש השופט דנציגר לתוצאה של יישום מבחני בשערייך ירושלים וקבע, כי הגם שרק ארבעה מתוך ששת המבחנים הללו (מבחן מטרת הרווח, מבחן מאזן המוסד, מבחן הפגיעה הבלתי-מוצדקת באוצר ומבחן האפשרות לפצל את הפעילות) מצביעים על כך שיש לסַווג את פעילות המשיבה באתר דודאים כפעילות של "עוסק", הרי שהיקף הפעילות, מִשכה והרווח הנכבד שצמח למשיבה בצידה הן בעלוֹת המשקל המכריע להכרעה כי אכן בפעילות של עוסק עסקינן (וראו בעניין זה גם את חוות דעתו של השופט נ' סולברג).

לבסוף, קבע השופט דנציגר, כי סיווג המשיבה כ"עוסק" יייכנס לתוקף ביום 1.1.2011, הוא היום בו שינה המערער לראשונה את הסיווג כאמור, וזאת לאור ההלכה לפיה נקודת המוצא העקרונית הינה כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית, כאשר בנסיבות המקרה דנא אין הסתמכותה של המשיבה מַצדיקה את הפעלת החריג לכלל התחולה הרטרוספקטיבית כאמור.