חלוקת נקודות זיכוי ממס בין הורים החולקים משמורת משותפת | מיסוי סוחר סמים בגין הכנסותיו הלא חוקיות | זכרון דברים לרכישת דירה כהסכם מחייב

חלוקת נקודות זיכוי ממס בין הורים החולקים משמורת משותפת

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עמותת הורות משותפת ואח' (קישור לפסק-הדין).

עניינה של העתירה בטענת העותרים שנקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות בגין ילדים קטינים צריכות להתחלק באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים, תוך שהסעד שהתבקש בעתירה הוא הוצאת צו על תנאי נגד רשות המיסים, המשיבה, כך שתנמק מדוע לא תחולקנה נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת כאמור.

בתגובה המקדמית לעתירה מטעם רשות המיסים נטען, כי היא נכונה להכיר בהסדר של חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים, אך זאת בתנאים מסוימים, כשבהמשך, עוגנה מדיניות זו בחוזר מס הכנסה מס' 2/2014 בנושא "נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה – משמורת משותפת מלאה של ההורים" (עליו דיווחנו במסגרת המבזק מיום 16.6.2014) (קישור לחוזר).

בתגובה מקדמית נוספת מטעם רשות המיסים לעתירה המתוקנת נטען, כי יש לדחותה על הסף, בְּשל היותה עתירה מוקדמת, שכּן הנושא המועלה בה עומד בפני הליך של גיבוש מדיניות, תוך שצוין כי לאחַר דיונים נוספים שהתקיימו בין משרדי ממשלה שונים הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, להקפיא בשלב זה את חוזר 2/2014 הנ"ל.

עוד צוין, כי ההיבטים השונים של משמורת משותפת בהליכי גירושין נדונו לאחרונה על-ידי שתי ועדות ציבוריות – הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל (המכוּנה גם "ועדת שיפמן") והוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (המכוּנה גם "ועדת שניט") – כששתי הוועדות האמורות גיבשו זה מכבר את מסקנותיהן והצעת חוק המעגנת את מסקנותיה של דעת הרוב בוועדת שניט אף עלתה לדיון במליאת הכנסת (הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ה-2014).

בנוסף, צוין בתגובה המקדמית הנוספת, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי נכון יהיה להמתין עם הסדרת הסוגיה של חלוקת נקודות זיכוי בגין הורים החולקים משמורת משותפת עד לאחַר שיושלם הדיון בהמלצותיהן של הוועדות הנ"ל בממשלה ובכנסת.

בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק), מפי הנשיאה מ' נאור והשופטים א' שהם וד' ברק-ארז, דחה את העתירה על הסף הגם שתוך חיוב רשות המיסים בהוצאות.

נקבע, כי נוכח ההתפתחויות שתוארו לעיל – דהיינו, הכַּוונה לבחון את הסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הדיון בהסדרת הנושא של משמורת ילדים – הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת.

עוד נקבע, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה ראוי לדון בסוגיה נשוא העתירה במסגרת הרחבה של הסְדרה של דיני המשמורת בהליכי גירושין היא לכאורה עמדה ראויה, כאשר באופן עקרוני ראוי להותיר למדינה פרק זמן סביר לדיון בנושא זה בהקשרו הרחב, ומנגד טענות העותרים שמורה להם ובכלל זאת שמורה להם הדרך לפְנות בשנית לבג"ץ ככל שההליכים האמורים יימשכו מֵעבר לזמן סביר. 

---

מיסוי סוחר סמים בגין הכנסותיו הלא חוקיות; זכרון דברים לרכישת דירה כהסכם מחייב

פורסמה הכרעת הדין בעניין אסף פיינשניידר (קישור לפסק-הדין).

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הן בעבירות סחר בסמים והן בעבירות מס טכניות ובכללן אי-הודעה על פתיחת עסק, אי-הגשת דו"חות ואי-ניהול ספרים לגבי הפעילות העסקית של הסחר בסמים.
לאחַר שמיעת העדויות של עדי התביעה, הגיעו עורכי-הדין להסדר לפיו הודה הנאשם בעבירות של סחר בסמים, אך לעניין עבירות המס דרשו עורכי-דינו לבטל את האישומים בטענה כי במאות כתבי אישום המוגשים לבית-המשפט מדי שנה בקשר לעבירות סמים לא צורפו מעולם עבירות מס ועל-כן מדובר באכיפה בררנית.
המדינה, מצדה, טענה, כי בשנים האחרונות קיימת מגמה לבצע אכיפה כלכלית משולבת בגדרהּ הוגשו כנגד סוחרי סמים ועבריינים בתחומים אחרים כתבי אישום בסעיפים מהותיים, כגון: העלמת הכנסה; מה גם שהיקף העבירוֹת בתיק והמנגנון העסקי העולה ממנו היו כה חריגים, כך שלא היה מנוס מהגשת כתב אישום אפילו בעבירות הטכניות.

בית-משפט השלום בראשון לציון, מפי השופטת ש' זמיר, קיבל את עמדת המדינה.

בהכרעת הדין, האוחזת 22 עמודים, דחתה השופטת זמיר את טענת ב"כ הנאשם לפיה מדובר באכיפה בררנית, תוך שהיא קובעת, כי אין להבחין בין מקור חוקי למקור בלתי-חוקי וכי "אפילו אסורה ההתעסקות ע"י החוק, ונובעת ממקור בלתי חוקי, עדיין הרווח שהופק ממנה מהווה הכנסה חייבת" (ראו עמוד 152 להכרעת הדין).

---

זכרון דברים לרכישת דירה כהסכם מחייב

פורסם פסק-הדין של בית-משפט המחוזי בעניין מזר (קישור לפסק-הדין).

המערערים, בני-זוג, ביקשו לרכוש דירה מהנתבעת, חברה קבלנית, ולשם כך חתמו על הצעת רכישה מפורטת ושילמו מקדמה.
מאוחר יותר, התבקשו המערערים לחתום על הסכם מכר בגדרו הגדילה הנתבעת את סכום התמורה.
המערערים סירבו והחברה הקבלנית מכרה את הדירה לרוכש אחר בטענה, כי הצעת הרכישה לא היוותה בגֶדר הסכם מחיֵיב.
תביעתם של המערערים לאכיפת הצעת הרכישה נדחתה ולאור המלצת בית-המשפט הגישו המערערים תביעה לפיצויים.
בית-משפט השלום קבע, כי הצעת הרכישה לא השתכללה לכדי הסכם מחיֵיב, אך חייב את הנתבעת בפיצויי הסתמכות (להבדיל מפיצויי קיום) בגין ניהול מו"מ בחוסר תום לב. מכאן הערעור לבית-המשפט המחוזי.

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי ס' הנשיא השופט א' ש' שילה והשופטים מ' נד"ב ו-ו' פלאוט, קיבל את הערעור.

נפסק, כי הצעת הרכישה עלתה, בנסיבות העניין, לכלל הסכם מחיֵיב, וזאת כמתחייב מההלכות באשר לגמירות דעת ומסוימוּת.

הגם שאין מדובר בסוגיה מיסויית, ראינו לנכון להביא בפניכם את פסק-הדין ולהזכירכם, כי זכרון דברים לרכישת דירה (כמו גם כל נכס אחר) המגיע כדי הסכם מחיֵיב מהווה בגֶדר מכירת זכות במקרקעין כאשר מועד החתימה על זיכרון הדברים הינו "יום המכירה" לכל דבר ועניין ובכל זאת לעניין חובת הדיווח לרשויות המס; וממילא אי-דיווח במועד עשוי לגרור עִמו סנקציות אזרחיות ואף פליליות.