בית-המשפט המחוזי: האם סעיף 95 לחוק מע"מ מַקנה למנהל מע"מ סמכות לפסול את ספריו של עוסק, או שמא אך ורק את הסמכות להטיל קנס?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, בעניין ליאת דוידי (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין באבעיה* שהופנתה לבית-המשפט על-ידי הוועדה לקבילות פנקסים אליה מוגש ערר לפי חוק מע"מ, בהתאם להוראות סעיף 127(ה) לחוק מע"מ,** ובגדרה התבקש בית-המשפט לקבוע האם סעיף 95 לחוק מע"מ מַקנה למנהל מע"מ סמכות לפסול את ספריו של עוסק, או שמא אך ורק את הסמכות להטיל על העוסק קנס כקבוע באותו סעיף.

* המחוקק עשה שימוש במונח "אבעיה" בתקנה 234 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה "מקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה."

** לפי סעיף זה, החלטתה של הוועדה בערר תהא סופית, אולם היא רשאית להביא שאלה משפטית לחוות דעתו של בית-המשפט המחוזי.

באותו מקרה, החליט המשיב, מנהל מע"מ רחובות, לפסול את ספריה של העוררת לשנת-המס 2012 ולהטיל עליה קנס לפי סעיף 95 לחוק מע"מ. זאת, בנימוק שהעוררת ניהלה את ספריה בסטיה מהוראות ניהול פנקסים.
העוררת הגישה הערר בפני הוועדה לקבילות פנקסים ("הוועדה"), ובתוך כך העלתה טענה מקדמית לפיה סעיף 95 לחוק אינו מַקנה למשיב סמכות לפסוֹל את ספרי העוררת ולפיכך החלטתו בעניין זה בטלה.
הוועדה סברה, כי העוררת צודקת לכאורה בטענתה המקדמית, ואולם "הואיל ומדובר בעניין הנוגע לנושא כלל ארצי" ראוי להביאו להכרעת בית-המשפט המחוזי בהתאם להוראות סעיף 127(ה) לחוק.

בפסק-דין ארוך ומנומק, דחה השופט ד"ר בורנשטין את טענתה המקדמית של העוררת.