בית-המשפט המחוזי: הצתת מפעל – האם פעולת איבה לעניין הזכאות לפיצויים על-פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין שי.קי. סחר מתכות (2001) בע"מ (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין בתביעת פיצויים שהוגשה על-ידי המשיבה, חברת שי.קי. סחר מתכות (2001) בע"מ, נגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, בגין שריפה שאירעה במפעלה באזור התעשייה "ניצני שלום" (הסמוך ליישוב ניצני עוז ובצד המזרחי של כביש 6 וגדר ההפרדה) כתוצאה מהצתה מכוּונת בידי תושב/י טול כרם או הכפרים הסמוכים לה.
ועדת-הערר קיבלה את התביעה ופּסקה, כי האירוע היה בגֶדר פעולת איבה, וזאת בניגוד לטענת מנהל מס רכוש, לפיה המניע להצתה היה התנגדותם של תושבי טול כרם לקיומם של מפעלים מזהמים (להבנתם) באזור התעשייה ניצני שלום.
על החלטה זו של ועדת-הערר הגיש מנהל מס רכוש ערעור לבית-המשפט המחוזי, בטענה כי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה שהייתה מוטלת עליה. עוד טען מנהל מס רכוש, כי על בית-המשפט המחוזי לבחון את הראיות שעמדו בפני הוועדה ולקבוע כי שגתה הוועדה עת שהכריעה כי האירוע הינו פעולת איבה.
כחודש ימים לאחַר הגשת הערעור הנוכחי, קיבל מנהל מס רכוש "החלטה מתוקנת", בגדרהּ נמנים שורה של ליקויים באופן אחסנת חומר במפעל והפרות של הוראות חוק ודרישות נוהל, כאשר מחדלים אלה הביאו את המנהל למסקנה כי השריפה לא נגרמה כתוצאה מ"נזק מלחמה" ולפיכך אין המשיבה זכאית לפיצויים.

על ההחלטה המתוקנת של המנהל הוגש ערר נוסף המונח כעת בפני ועדת-הערר.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור.

ראשית, קבע השופט קירש כי שאלת עמידתה של הוועדה בחובת ההנמקה מהווה "בעיה משפטית" כמשמעותה בתקנה 12א(א) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג–1973 ("התקנות"), וממילא יש לבית-המשפט המחוזי סמכות עניינית לדון בערעור.

לגופו של עניין, קבע השופט הירש, כי הגם שהחלטת הוועדה קצרה ותמציתית, היא מנומקת דיה ויש בה כדי להסביר, בכל ההיבטים העיקריים, את הסיבות אשר הביאו את הוועדה לכדי מסקנה, במאזן ההסתברויות, כי מדובר בפעולת איבה ולא במעשה מחאה נגד זיהום הסביבה.

עוד קבע השופט הירש, כי מֵעבר לשאלת דיות ההנמקה, מסקנתה של הוועדה הינה גם סבירה לנוכח הראיות שהובאו לפניה; וכי אכן "המסקנה המסתברת יותר" היא שפעולת ההצתה בוצעה מתוך איבה לישראל.

השופט קירש הוסיף וקבע, כי באשר לקביעת סכום הפיצויים המגיע, אם בכלל, העניין שוב נמצא בפני הוועדה בעקבות הוצאת החלטת המנהל המתוקנת בגדרהּ יושמו הוראות תקנה 7 לתקנות, כאשר לאור דחיית הערעור כאן על הוועדה לצאת מתוך נקודת המוצא, טרם יישום תקנה 7, כי מעשה ההצתה היה פעולת איבה (כפי שהוועדה עצמה קבעה).