ביהמ"ש: החבות במס רכישה ברכישת מרכז מסחרי - האם יש להפחית את השווי השלילי של חברת הניהול? מיסוי תשלומים בגין פיתוח תרופה - רווח הון או הכנסה פירותית?

פורסמו שני פסקי-דין חדשים.

פסק-הדין בעניין חייל השקעות ונכסים בע"מ (קישור לפסק-הדין)
ביום 8.3.2012 התקשרה העוררת בהסכם עם מפרק חברת צמנטכל בע"מ (בפירוק) ("החברה"), בגדרו רכשה העוררת את זכויות החברה במרכז מסחרי בחיפה הכולל שתי קומות מסחר וחניון ובכלל זאת את מניותיה (100%) של החברה בחברת צמנטכל ניהול נכסים בע"מ ("חברת הניהול"), לרבות כל זכויותיה והתחייבויותיה של חברת הניהול.
לטענת העוררת, בקביעת שווי המכירה לעניין חבותה במס רכישה, יש להפחית משווי המקרקעין שרכשה את עלויות הרכישה של חברת הניהול.

ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול - יו"ר, רו"ח ג' יחזקאלי-גולן וש' פסטנברג - חברים) דחתה את הערר.

פסק-הדין בעניין פרופ' מוסא יודעים (קישור לפסק-הדין)
המערער, פרופסור בתחום הפרמקולוגיה, שימש עד לשנת 1977 כמרצה וחוקר באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם עבד על מולקולה מסוימת.
בשנת 1977 הֵחל המערער לעבוד כמנהל המחלקה לפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, וזאת בצוותא עם פרופ' ג'והן פיינברג, שם המשיכו בפיתוח המולקולה.
במהלך שנת 1988 הועבר הידע בדבר המולקולה לחברת דיומטק בע"מ ("דימוטק") שהיא חברת בת של רשות המחקר של הטכניון, וזאת בהתאם לתקנון הקניין הרוחני של הטכניון ולפיו מכל תקבול שיקבל הטכניון בעתיד מפיתוח ומכירה של אותו מידע לגורם עסקי אחר יהיו החוקרים זכאים ל-50%.
בחודש ספטמבר 1988 חתמו המערער, פרופ' ויינברג ודימוטק על הסכם ראשוני עם חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ("טבע"), בגדרו הוסכם על בחינת אפשרות הפיתוח של המולקולה לתרופה נגד פרקינסון.
ואילו בחודש אפריל 1990 מימשה טבע את זכות הסירוב שניתנה לה בהסכם הראשוני ונחתם בין הצדדים הסכם מחקר ורישיון לפיתוח התרופה על-בסיס המולקולה, כאשר בתמורה להענקת רישיון בלעדי לטבע ללא מגבלת זמן לשימוש וליישום תוצאות פיתוח המולקולה לכדי תרופה, תהא דיומטק זכאית ל-4% ממחזור המכירות של המוצרים שיפותחו.
במהלך שנת 2005 אושרה התרופה בישראל, בארה"ב ובאירופה וזו הֵחלה להימכר משנת 2006 על-ידי טבע, תוך שדיומטק מקבלת 4% מסך המכירות של התרופה וכאשר מחצית הסכום לאחַר ניכוי הוצאות הועברה למערער ולפרופ' פיינברג.
לטענת המשיב, פקיד-שומה חיפה, יש לסוַוג את הכנסותיו של המערער לפי סעיף 2(9) לפקודת מס הכנסה ובהתאם הן חייבות במס בשיעור 20% לפי סעיף 125 לפקודה.
המערער, לעומת זאת, טוען, כי מדובר ברווח הון שאירע בשנת-המס 2006 עת התרופה הֵחלה להימכר.

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי ס' הנשיא השופטת ש' וסרקרוג, דחה את הערעור.