בית-המשפט: האם פקיד-השומה רשאי לנקוט בהליכי גבייה כנגד בת-הזוג של החייב למרות קיומו של הסכם הפרדת רכוש?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט השלום בירושלים בעניין כוכבה לוי (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין בתובענה שהוגשה לבית-המשפט בדרך של המרצת פתיחה ובגדרהּ בקשה לפסק-דין הצהרתי לפיו המשיב, פקיד-השומה ירושלים 1, מנוּע מלנקוט בהליכי גבייה נגד המבקשת ו/או רכושה לשם גביית חוב מס של בעלה.
לטענת המבקשת, אין לה כל קשר או מעורבוּת בחוב המס האמור והמשיב מעולם לא טען כי השומה הינה שומה משותפת לבעל ולמבקשת.
עוד טענה המבקשת, כי מאז ומתמיד הייתה קיימת בינה לבין בעלה הפרדת רכוש ברורה שעוגנה בשלב מסוים בהסכם ממון/הפרדת רכוש.

בית-המשפט, מפי השופטת א' שניידר, דחה את הבקשה.
השופטת שניידר קבעה, כי הסכם הממון לא נעשה "מבעוד מועד" אלא בדיעבד, יומיים בלבד לאחַר שהוּצאה השומה ועל-כן נראה שנודף ממנו "ריח" של ניסיון להברחת נכסים.
השופטת שניידר הוסיפה וקבעה, כי הגם שסעיף 66 לפקודת מס הכנסה מאפשר לבני-זוג, בתנאים מסוימים, לבקש חישוב מס נפרד, הרי שנקודת המוצא בפקודה שבני-זוג, כל עוד הם עונים על הגדרת המונח "בני זוג שבסעיף 1, מהווים יחידת מיסוי אחת; וכי יש להבחין בין המישור השומתי לבין המישור הגבייתי שלפיו ניתן לחיֵיב גם את בן-הזוג שאינו בן-הזוג הרשום לגבי חלקו בהכנסה, וזאת כאמור בסעיף 66א(ב) לפקודה.
עוד קבעה השופטת שניידר, כי גם לפי הדין הכללי קיים עיקרון של שיתוף בחובות כמו בזכויות, ולכן גם מכוח הדין הכללי קמה למבקשת חבות, לפחות במחצית חובו של הבעל לרשויות המס; וכי המבקשת לא עמדה בנטל לשכנע כי אין לראוֹת בחוב הבעל בגֶדר חוב משותף.
לאור האמור, קבעה השופטת שניידר, כי הליכי הגבייה שבהם נקט המשיב כלפי המבקשת ננקטו כדין ואין מקום לבטלם, אם כי יש לחיֵיב את המבקשת רק במחצית מסכום חוב המס ולא במלואו, ובהתאם יש להקטין את צו העיקול.