בית-המשפט המחוזי: האם בערעור מס הכנסה רשאי המערער להגיש ראיות נוספות לאחר שהסתיים שלב הראיות מטעמו?

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דימא נאמנויות בע"מ (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בבקשת המערערים לצרף חשבוניות המעידות על שיפוצים שנעשו במבנה אותו הם משכירים ולגביו קיימת המחלוקת העיקרית בתיק: האם הכנסותיהם של המערערים מהשכרת המבנה הינן הכנסות מעסק כמשמעותו בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, או שמא מדובר בהכנסות פסיביות לפי סעיף 2(6) לפקודה.

בקשת המערערת לצרף את החשבוניות האמורות נעשתה בפתח הדיון שנועד לראיות המשיב ולאחַר שהסתיים שלב ראיות המערערים, וב"כ המשיב התנגדה להגשתן.

על-פי החלטתו של השופט י' אטדגי, ב"כ המערערים יגיש בכתב את בקשתו לצירוף החשבוניות בצירוף תצהיר מתאים, ואם הבקשה תתקבל, וככל שיהיה בכך צורך, ייקבע מועד נוסף להשלמת חקירתו של המערער ואולי גם יתאפשר למשיב להגיש תצהירים משלימים.

 השופט י' אטדגי קיבל את הבקשה.

בראשית הדברים הבהיר השופט אטדגי, כי ערעור מס הכנסה מהווה ערעור על החלטה של גורם מינהלי, פקיד-השומה, ועל-כן הערכאה הדנה ב"ערעור" היא ערכאה דיונית ולא ערכאת ערעור, וממילא הבקשה צריכה להיבחן בהיבט של בקשה להוספת ראיות בשלבי בירור "התביעה" ובטרם ניתן פסק-הדין, ולא בשלבי ברור "הערעור" לאחַר שניתן פסק-הדין.

עוד ציין השופט אטדגי, כי על הצדדים מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כמקשה אחת", וזאת בכפוף לחריג המאפשר הגשתה של ראיה נוספת.

לגופו של עניין, קבע השופט אטדגי, כי החשבוניות מהותיות למחלוקת העיקרית בין הצדדים, ועל-כן שיקול זה מטה את הכף לקבלת הבקשה. עם זאת, ולאור מחדלם של המערערים באי-צרופן של החשבוניות בשלב המתאים, חִייב השופט אטדגי את המערערים בתשלום הוצאות.