בית-המשפט העליון: כיצד יש להעריך מלאי תכשיטים לצורכי מס? הפסד מהשקעה בגאורגיה - האם יש לייחסו לחברה או שמא לבעלי מניותיה?

במבזק מיום 4.6.2012 התייחסנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין תכשיטי ג'י.בי. בע"מ (ע"מ (י-ם) 18/09).

באותו מקרה, נדונו שתי מחלוקות עיקריות בין הצדדים:
האחת, האם בדין הפחיתה המערערת, חברה העוסקת בייבוא ושיווק קמעונאי וסיטונאי של תכשיטי יוקרה, את שווי מוצרי המלאי השונים שבבעלותה בשיעורים שבין 35% ל-100%;
השנייה, האם בדין הכירה החברה בהפסד הון מהשקעה בפרוייקט בגאורגיה, או שמא יש ליַיחֵס את ההפסד האמור לבעל המניות בחברה. 

בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, קיבל את הערעור במחלוקת הראשונה וקבע, כי המערערת אכן הייתה זכאית להעריך את שווי המלאי על-בסיס הערכת שווי שוק. זאת, כמתחייב מהכְּלָל של "עלות או שוק - כנמוך", ולמרוֹת שהפחתת שווי המלאי לא נעשתה לפי עלותו המדוייקת של כל פריט ופריט אלא לפי הערכה כוללת סטטיסטית.
ואילו ביחס למחלוקת השנייה, קיבל השופט מינץ את עמדת המשיב, בקובעו כי החברה לא עמדה בנטל להוכיח שההשקעה בפרוייקט בגאורגיה הייתה של החברה (ולא של בעל המניות); וכי מכלול הראיות בתיק הצביעו על כך שההשקעה אכן נעשתה באופן אישי על-ידי בעל המניות ולא על-ידי החברה.

על פסק-הדין ערערו הן החברה והן פקיד-השומה לבית-המשפט העליון והיום פורסם פסק-הדין בערעור (ע"א 5468/12).

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז (בהסכמת השופטים י' דנציגר וצ' זילברטל) דחה את ערעורה של החברה וקיבל את ערעורו של פקיד-השומה.

נדגיש, כי פסק-הדין אוצֶר בחוּבּו קביעוֹת בעלוֹת משמעויות רוחביות, דהיינו מֵעבר לסוגיות הספציפיות שהיו במחלוקת, וממילא מומלץ להידרש לו בעיון.