בית-המשפט המחוזי: האם חישוב מאוחד מביא לכך שבן הזוג רשום שהינו נכה יהיה זכאי לפטוֹר ממס גם בגין הכנסת בת הזוג?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין בן נתן.

המערערים הינם בני-זוג נשואים, כאשר המערער הינו נכה הפטוּר ממס על הכנסתו בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.
בדו"חות השנתיים לשנות-המס 2001-1998 דיוְוחו המערערים על בן-הזוג כ"בן הזוג הרשום" וביקשו לראוֹת בהכנסותיהם המשותפות כהכנסותיו של המערער ולהינות מהפטוֹר ממס לנכה הקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה.
פקיד-השומה לא קיבל את עמדת המערערים וקבע, כי יש לראות במערערת כ"בן הזוג הרשום". בנוסף, דחה פקיד-השומה את בקשת המערערים לפטוֹר את הכנסותיהם המשותפות על-פי סעיף 9(5)(א) לפקודה.

על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה שנדוֹן בפני ס' הנשיא השופטת ש' וסרקרוג.
ביום 1.12.2011 ניתן פסק-הדין (ע"מ 7655-04-09), בגדרו קבעה השופטת וסרקרוג, כי אמנם על המשיב לרשוֹם את המערער כ"בן הזוג הרשום", אך מנגד דחתה את טענת המערערים לפיה ניתן לכלוֹל בפטוֹר ממס על-פי סעיף 9(5)(א) לפקודה גם את הכנסות המערערת.

ערעור שהוגש על-ידי המערערים לבית-המשפט העליון נמחק בהסכמה.

פסק-הדין בערעור הנוכחי (ע"מ 14174-02-12) מתייחס להכנסות המערערים בשנות-המס 2009-2008.
בגדרו של ההליך, שנדוֹן בפני השופט ר' סוקול, הסכים המשיב כי המערער יהיה "בן הזוג הרשום", אך סירב לטענתם של המערערים, לפיה יש לפטוֹר את הכנסת המערערת בהתאם להוראות סעיף 9(5)(ב) לפקודה.

השופט סוקול דחה את הערעור.
לדבריו, כשם שאין בהוראות סעיף 65 לפקודה כדי ליצוֹר פיקציה לפיה יראו את הכנסות שני בני-הזוג מיגיעה אישית כהכנסה מיגיעה אישית של "בן הזוג הרשום", כך אין ליצוֹר פיקציה דומה בכל הנוגע להכנסה פסיבית.
השופט סוקול הוסיף וציין, כי קבלת עמדת המערערים תפגע בתכלית הוראות סעיף 9(5) לפקודה להקל ולסייע לנכים; וכי גם נוסחו של סעיף 9(5) אינו מתיישב עם עמדה זו שכּן הפטוֹר לפי סעיף 9(5)(ב) הינו פטוֹר אישי שניתן ל"הכנסותיו שלא מיגיעה אישית".

יצוין, כי בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין כספי (ע"מ (י-ם) 14440-07-10) הובעה עמדה שונה מזו של השופטים וסרקרוג וסוקול.
באותו מקרה, אליו התייחסנו במבזק מיום 28.10.2012, הועמדה למבחן השְאֵלה, האם כאשר מבוצע חישוב מאוחד של בני-זוג ובת הזוג (שאינה "בן הזוג הרשום") הינה נכה לפי סעיף 9(5) לפקודה, חל הפטוֹר ממס לפי אותו סעיף 9(5) על כְּלָל הכנסות בני-הזוג.
השופטת מ' מזרחי דחתה את הערעור, בקובעה, כי אומנם משמעות הוראות סעיף 65 לפקודה - לפיהן "הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו" - היא ייחוס כְּלָל ההכנסה לבן-הזוג הרשום, וכנגזר מכך גם העברת התכונה המאפיינת את ההכנסה. עם זאת, השופטת מזרחי הוסיפה וקבעה, כי לא בכל מקרה של מיזוג הכנסות לצורך חישוב המס ניתן לדבר על "מטמורפוזה" של ההכנסה, באופן שהיא מקבלת תכונה שלא הייתה בה מלכתחילה. כך, בכלל המקרים הנכנסים לגֶדר מיזוג זה, יש להבחין בין מצבים בהם ההכנסה "המועברת" לצורך חישוב המס עוֹברת למי שהוא נשא של התכונה המביאה להקלה במס, ובין מקרים בהם היא מועברת למי שאינו נשא של תכונה זו.
עוד קבעה השופטת מזרחי, כי בן-הזוג הרשום הינו זה הקובע את תכונות ההכנסה הכוללת לצורך החישוב, ובהתאם אם בן הזוג הרשום הוא נכה, תיהנה כל ההכנסה מהפטוֹר (כאשר הוכיח הנכה יגיעה אישית); ואילו כאשר בן הזוג הרשום אינו נכה, מיזוג הכנסתו שלו עם הכנסת בן זוג נכה לא תזַכה את ההכנסה הכוללת בפטוֹר ממס.