וערת-הערר: משלוח בפקס של החלטה בהשגה על שומת מס שבח ביום האחרון שעומד לרשות מנהל מיסוי מקרקעין, ללא תרשומת מתאימה, גוררים את בטלותה

פורסמה החלטתה של ועדת-הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עזבון אליהו מירון ז"ל (קישור לפסק-הדין).

עניינה של ההחלטה בבקשת העוררים לקבל את הערר שהגישו מחמת התיישנות, וזאת בטענה שהמשיב, מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב, איחר בהוצאת השומות ובהפעלת סמכותו בהחלטה בהשגה, כמתחייב מהוראות חוק מיסוי מקרקעין כנוסחן לפני תיקון 70.

ועדת-הערר קיבלה ברוב דעות (חוות-דעתו של חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן בהסכמת חבר הוועדה רו"ח א' מונד, ובניגוד לחוות-דעתו של יו"ר הוועדה, השופט מ' אלטוביה) את הערר.

בחוות-דעת ארוכה ומנומקת, סקר רו"ח פרידמן את ההוראות הפרוצדורליות הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין כמו גם את הפּסיקה הרלבנטית (ובכלל זאת הלכת סמי ואיקאפוד בעליון), וקבע, כי בנסיבות העניין השומות העצמיות שהוגשו על-ידי העוררים התיישנו והפכו לסופיות.

על רקע זה, המשיך רו"ח פרידמן וקבע, כי הגם שתיקון השומות שבוצע מאוחר יותר על-ידי המשיב בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין נעשה כדין, המשיב כָּשַל מלִיתן במועד את החלטתו בהשגה שהוגשה על-ידי העוררים, שכּן החלטתו זו נשלחה באופן בלתי-תקין בפקס ביום האחרון שעמד לרשות המשיב, ללא וידוא קבלת הפקס בידי העוררים ומבלי שנערכה תרשומת מתאימה וכשהיא נושאת את הכותרת "טיוטה", וממילא יכלו העוררים להניח שההחלטה האמורה אינה מבטאת החלטה סופית ומוחלטת המעידה על גמירות דעתו של המשיב.

למותר לציין, כי להחלטת ועדת-הערר משמעות מרחיקת-לכת לא רק להליכי שומה מכוח חוק מיסוי מקרקעין אלא גם להליכים מכוח חוקי מיסוי אחרים ובכללם פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.