בית-המשפט העליון: העברת מניות לחברת החזקות, חלוקת דיבידנד, דילול ופירוק חברת ההחזקות מהווים עסקה מלאכותית שמטרתה הפחתת חבות המס

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בכור ואח' (קישור לפסק-הדין).

תמצית עוּבדות המקרה הינה כדלקמן:
בשנת 1987 ייסדו המערערים חברה ובאמצעותה עָסקו במתן שירותי תברואה ("החברה").
בשנת 1993 העבירו המערערים את מניותיהם בחברה לחברת החזקות בבעלותם המלאה ("חברת ההחזקות"), וזאת בפטוֹר ממס.
בסמוך לחודש דצמבר 2000 חילקה חברת ההחזקות דיבידנד בסך 15 מיליון ש"ח לחברה.
ביום 3.12.2000 הקצתה החברה מניות למערערים באופן כזה שלאחַר ההקצאה דוללו מניות החברה שבידי חברת ההחזקות לכדי 1%.
ואילו ביום 28.12.2000 הוחלט על פירוק מרצון של חברת ההחזקות וחלוקת נכסיה (ובעיקר כספי הדיבידנד) בין המערערים.

ביום 3.6.2012 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, בערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט אלטוביה דחה את טענת המערערים, לפיה חלק הארי של רווח ההון בפירוק חייב במס בשיעור 10% בלבד, בהיותו רווחים ראויים לחלוקה (כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודה), וקבע, כי בדין סיוֵוג המשיב (פקיד-שומה כפר סבא) את העִסקה כמלאכותית וחייב את המערערים במס כאילו קיבלו דיבידנד החייב במס בשיעור 25%.
השופט אלטוביה קבע, כי עסקה מלאכותית יכולה להיות גם רצף של פעולות מסוימות המהוות אותה ולא רק פעולה בודדת-ספציפית.
עוד נקבע, כי אף אם פירוקה של חברת ההחזקות אינו מהווה כלשעצמו עסקה מלאכותית, הרי שבמקרה דנן בו החלטת הפירוק התקבלה בסמוך לאחַר חלוקת הדיבידנד ולאחַר שהחזקותיה של חברת ההחזקות בחברה דוללו לשיעור אפסי, וכאשר בסופו של יום חולקו כספי החברה בין המערערים – מדובר בעסקה מלאכותית מובהקת.

ביום 11.2.2014 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור.
בית-המשפט העליון דחה את הערעור תוך שהוא מאשר את קביעת בית-המשפט המחוזי כי מדובר בעסקה מלאכותית.