פורסם פסק-הדין בעניין פרופאל בע''מ: השלכות קבלת ערר על-ידי הוועדה לקבילות פנקסים; קיזוז הפסדים ממפעל מאושר כנגד דמי שכירות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פרופאל בע"מ (קישור לפסק-הדין).

המערערת מתמחה בתכנון וייצור בולי ופרופילי אלומיניום המיוצרים מחומרי גלם הנרכשים בחו"ל ומספקי פסולת אלומיניום בארץ.
בעקבות בדיקה שערך מנהל מע"מ על חשבוניות הקנייה של המערערת ושמות העוסקים, הוגש כתב אישום כנגד המערערת ומנהליה בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות. בנוסף, החליט המשיב, פקיד שומה עכו, לפסוֹל את ספקי החשבונות של המערערת.
על החלטה זו של המשיב לפסול את ספרי החשבונות הגישה המערערת ערר לוועדה לקבילות פנקסים, שהתקבל.
במסגרת הערעור שהגישה המערערת בעניין מע"מ, ולאחַר שבית-המשפט המחוזי (השופט ר' סוקול) נדרש למחלוקת גופה, נקבע, כי מרבית החשבוניות הוצאו כדין.
כמו-כן, בהליך הפלילי שהתנהל נגד המערערת ומנהליה, זוכו הנאשמים בפסק-דין, וזאת עוד בשלב שלפני הבאת ראיותיהם ("אין להשיב לאשמה").
במסגרת השומה שהוציא המשיב למערערת, שלל המשיב את זכאותה לנַכּוֹת הוצאות על-בסיס החשבוניות שנחזו להיות פיקטיביות וכן שלל ממנה את הטבות המס המגיעות לה מהמפעל המאושר שבבעלותה. בנוסף, קבע המשיב שהמערערת אינה זכאית לקיזוז הפסדים שנוצרו לה במפעל המאושר כנגד דמי השכירות שלגביהם לא היה חוֹלק שהן בגֶדר הכנסה רגילה. 

בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי ס' הנשיא, השופטת ש' וסרקרוג, קיבל את הערעור.

השופטת וסרקרוג אומנם דחתה את טענתה המקדמית של המערערת, לפיה יש לקבל את הערעור על הסף לאור החלטת הוועדה לקבילות פנקסים. זאת, מהטעם שלא חל לגבי החלטת הוועדה הכְּלָל בדבר השתק עילה ואף לא בדבר השקת פלוגתא. בכך, הצטרפה השופטת וסרקרוג לקביעותיו של השופט סוקול בפסק-הדין שניתן לגבי המערערת בנושא המע"מ ובכלל זאת לכך שהוועדה לקבילות פנקסים היא ועדה מקצועית שאינה כוללת משפטנים ואינה מחויבת לשמוע ראיות, וממילא קיים ספק אם יש בכוחה לשַמש עיגון לטענת השתק פלוגתא המחייבת הליך המבוסס על ראיות.

באשר לשלילת זכאותה של המערערת לניכוי ההוצאות, קבעה השופטת וסרקרוג, כי בפסק-הדין שניתן בערעור מע"מ נתקבלו מירב טענות המערערת שם וכולן מתייחסות גם לתיק דנן, וממילא לא היה מקום לאי-התרת ההוצאות. בהקשר זה ראוי לציין, כי השופטת וסרקרוג התבססה, בין היתר, על הודאתו של נציג המשיבה במסגרת הדיונים בפני הוועדה לקבילות פנקסים בדבר פעילותה התקינה של המערערת וקבעה, כי יש להחיל בעניין זה את כלל "ההשתק השיפוטי", דהיינו שאין לאפשר למשיב לטעון אחרת במסגרת ערעור זה.
לאור זאת, הוסיפה השופטת וסרקרוג וקבעה, כי יש לדחות את טענת המשיב כי הייתה סטייה מחובת ניהול פנקסים ו/או כי יש לראוֹת בספרי המערערת כ"לא נאותים", וממילא לא היה מקום לשלול מהמערערת את הטבות המס שקיבלה כמפעל מאושר (בהקשר לסוגיה זו של שאלת זכאותו של המשיב לשלול את הטבות המס למפעל המאושר, תשומת לבכם מופנית לפס' 22 לפסק-הדין).

באשר לקיזוז ההפסדים מהמפעל המאושר כנגד ההכנסות מדמי שכירות, קבעה השופטת וסרקרוג – תוך שהיא מתבססת על פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין כרמל אולפינים (ע"א 8269/02) ובעניין מודול בטון (ע"א 2895/08) ועל חוזר מס הכנסה 10/2011 (קישור לחוזר) – כי הקיזוז כאמור נעשה כדין.