בית-המשפט העליון עיכב חשיפת המידע שטרם פורסם לגבי הטבות המס שניתנו מכוח חוק עידוד השקעות הון

במבזק מיום 9.7.2013 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים), ד"ר מ' אגמון-גונן, בעניין גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע"מ (קישור לפסה"ד).

באותו מקרה ביקשו העותרים, עיתון "גלובס" ואחד מעורכיו (מר אלי ציפורי), לקבל מידע מרשות המיסים וממשרד האוצר בדבר הטבות המס הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון.
היות שבקשת העותרים נדחתה על-ידי רשות המסים ומשרד האוצר, הגישו העותרים עתירה לבית-המשפט המחוזי, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

בפסק-דין מפורט ומנומק, שלוֹ השלכות מהותיות, קיבלה השופטת ד"ר אגמון-גונן את העתירה, וקבעה, כי על המשיבים (דהיינו, רשות המיסים ומשרד האוצר) להעביר לעותרים מידע אודות החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון במהלך השנים 2012-2006 וכן את זהוּת עשר החברות שקיבלו את הטבות המס הגבוהות ביותר בכל שנה, לרבות גובה ההטבות שניתנו להן, והכל בתוך 7 ימים ממועד מתן פסק-הדין. 

המדינה הגישה לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק-הדין.
על-פי המצוין בבקשה, המדינה נכונה להעביר את רשימת שמות כלל החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון במהלך השנים 2012-2006 וכן את מסירת שמות החברות הציבוריות שנכללות ברשימת החברות שקיבלו את הטבות המס הגבוהות ביותר ואת סכומי ההטבות שקיבלו בכל אחת מהשנים 2012-2006, וזאת משום שהוחלט שלא לערער על קביעות פסק-הדין בעניינים אלה.
ואולם, על-פי הבקשה, המדינה מבקשת לעכב את המידע הנוגע לזהוּת החברות הפרטיות אשר קיבלו את הטבות המס הגבוהות ביותר בכל אחת מהשנים 2012-2006 ולגובה ההטבות כאמור.
בקשה זו נדחתה (קישור להחלטה).

על החלטה זו הגישה המדינה לבית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק-הדין, כאשר ביום 1.10.2013 הגישה המדינה ערעור על פסק-הדין.

ביום חמישי האחרון פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור שהגישה המדינה על החלטת בית-המשפט המחוזי (קישור להחלטה).
השופט הנדל ציין, כי אין חולק, כי יישומו של פסק-הדין ייצוֹר מצב בלתי-הפיך (שהרי אם המידע המבוקש יתפרסם, זכות הערעור של המדינה תתייתר), דבר המהווה שיקול התומך בהחלטה להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור.
עוד ציין השופט הנדל, כי בהשוואת הנזק שייגרם אילו יינתן צו עיכוב ביצוע לעומת הנזק הבלתי-הדיר שעלול להיגרם אם הבקשה תסורב והמידע המבוקש יפורסם, נוטה הכף לכיוון קבלת הבקשה.
לאור האמור, קיבל השופט נ' הנדל את הבקשה ועיכב את ביצוע פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי – ביחס לשני פריטי המידע שטרם פורסמו ואליהם התנגדה המדינה – עד להכרעה בערעור.