זהירות! לא תמיד כדאי לדחות מכירת מניות פרטיות ל-2006

במסגרת תיקון 147 נוספה לפקודת מס הכנסה הוראת סעיף 91(ב1)(1א).

לפי הוראה זו, במכירת נייר-ערך (הכולל, בין היתר, מניה פרטית) שיום רכישתו לפני 1.1.2003, לעניין חישוב רווח ההון הריאלי שעד ליום 1.1.2003 ולעניין יתרת רווח ההון הריאלי, יראו את רווח ההון הריאלי כרווח ההון הריאלי לאחר שהופחתו ממנו הרווחים הראויים לחלוקה (כפי שחושבו לפי סעיף 94ב לפקודה).

הוראה זו באה לענות על השאלה – שהדין עד לתיקון 147 לא נתן לה מענה – כיצד יש להפחית את הרווחים הראויים לחלוקה מרווח ההון הריאלי, שהרי בעוד שהרווחים כאמור מחושבים באופן מדויק לפי מועד צבירתם, פיצולו של רווח ההון לשני מרכיביו דלעיל נעשה באופן ליניארי.
כאמור, נקבע באותה הוראה, כי יש להפחית את הרווחים הראויים לחלוקה מרווח ההון הריאלי, ורק לאחר מכן לפצלו לשני מרכיביו כאמור. בדרך זו, הרווחים הראויים לחלוקה מיוחסים באופן פרופורציונלי לשני מרכיביו של רווח ההון הריאלי.

בהעדר הוראה מפורשת אחרת, תחילתה של הוראת סעיף 91(ב1)(1א) הינה ביום 1.1.2006 (יצוין, כי נפלה טעות בהוראת-המעבר שבסעיף 74(2) לתיקון 147).
על-כן, עד לתום שנת-המס 2005, יחיד המוכר מניות פרטיות שרכש לפני 1.1.2003 זכאי, לגישתנו, לבחור את דרך החישוב לפיה יופחתו הרווחים הראויים לחלוקה מרווח ההון הריאלי: אפשרות אחת היא להפחית את הרווחים הראויים לחלוקה מרווח ההון הריאלי, ורק לאחר מכן לפצלו לשני מרכיביו כאמור (כפי שקבע המחוקק בתיקון 147); ואילו אפשרות שנייה היא להפחית את הרווחים הראויים לחלוקה עד ליום 1.1.2003 מרֶווח ההון הריאלי עד 1.1.2003; ואילו יתרת הרווחים הראויים לחלוקה יופחתו מיתרת רווח ההון הריאלי. למותר לציין, כי תוצאות המס הגלומות בשתי האפשרויות עשויות להיות שונות באופן מהותי.