בית-המשפט: האם יש להחיל את הלכת ורד פרי באופן רטרוספקטיבי גם על נישומים אחרים?

פורסם פסק-הדין בעניין ארליך (קישור לפסה"ד).

המערער ואשתו הינם עובדים שכירים.
במסגרת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2007, דרשו בני-הזוג הוצאות אחזקת ילדים בסך 25,200 ש"ח שקוזזו ממשכורת בת-הזוג.
ביום 6.5.2009, שבוע לאחַר המועד בו ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ורד פרי (ע"א 4243/08), הגיש המערער בקשה לתקן את הדו"ח לשנת-המס 2007, ובה ביקש להגדיל את סכום ההוצאות שדרש בגין אחזרת ילדים והעמידו על סך של כ-35,000 ש"ח, כשהוא מחולק בינו לבין בת-זוגו.
בדו"ח לשנת-המס 2008 דרש המערער הוצאות אחזקת ילדים בסך כולל של כ-50,000 ש"ח, כשהוא מחולק בינו לבין בת-זוגו.
לטענת המערער, יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין ורד פרי באופן רטרוספקטיבי, וזאת הן מהטעם שהשופטים במותב הותירו פתח רחב בעניין זה לשיקולו של פקיד-השומה, והן כמתחייב מפסק-הדין של בית-המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין איקאפוד (דנ"א 3993/07).
המערער הוסיף וטען, כי ב"כ המשיב הביעה הסכמתה במסגרת הדיון שהעלות הכלכלית למדינה לא תהווה שיקול בתיק זה, וממילא לא מתקיים, אליבא דהמערער, השיקול המרכזי בהעדפת הגישה הפרוספקטיבית בעניין ורד פרי.

בית-המשפט המחוזי מרכז, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור.

השופט ד"ר סטולר ניתח בהרחבה את פסקי-הדין בעניין ורד פרי ובעניין איקאפוד.
לדבריו, על-פי פסק-הדין בעניין ורד פרי, תחולתו היא פרוספקטיבית הָחֵל משנת-המס 2010, וזאת בסייג אחד שהיא תחול על המשיבה (גב' ורד פרי) שזכתה בטענתה לשינוי ההלכה. מכאן, קובע השופט, כי הלכת ורד פרי אינה יכולה לחול על המערער.
לגבי פסק-הדין בעניין איקאפוד קבע השופט סטולר, כי מדובר בנושא שונה לחלוטין והוא מתי נפסק מירוץ ההתיישנות לעניין סעיף 152(ג) לפקודה, וממילא אין לומר שמדובר בהלכה מחדשת לעניין ורד פרי.
השופט סטולר הוסיף וציין ששתי ההלכות (דהיינו, זו שבענין ורד פרי וזו שבעניין איקאפוד) הסתמכו על הלכת סולל בונה (רע"א 8925/04) שבהּ נקבע, כי אף שנקודת המוצא העקרונית היא שהלכה שיפוטית חדשה מוחלת רטרואקטיבית, הרי שניתן לחרוג ממנה לעת הצורך, כאשר השיקולים המנחים הם מעשיים בעיקרם. דהיינו, ההלכה המנחה העקרונית היא הלכת סולל בונה המאפשרת החלה הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית וההלכות בעניין ורד פרי ובעניין איקאפוד הן הלכות בעניינים ספציפיים שאינן סותרות אותה.
לבסוף, ציין השופט סטולר, כי בעניין ורד פרי, הדומה למקרה דנא, הודגש כי אינטרס ההסתמכות (של המדינה) הוא צורך חזק בעניין זה, שכן ההלכה הישנה יצרה הסתמכות של ממש עד שאין מקום להחלה רטרוספקטיבית של ההלכה, וכי קביעה זו סותרת את דברי המערער, לרבות טענתו שהתברהה כלא נכונה ולפיה כביכול התבטאה ב"כ המשיב כי לשיקול הכלכלי אין מקום בעניין דנא. 

נזכיר, כי ביום 16.7.2009, ובעקבות פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ורד פרי, פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170), התשס"ט-2009 (קישור לתיקון), בגדרו נקבע, כי לא יותרו בניכוי הוצאות שאינן משתלבות בתהליך הטבעי של הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של מקור ההכנסה ושאינן מהוות חלק בלתי-נפרד מהתהליך ומהמבנה האמורים, לרבות הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשׂתכרות ובחזרה ממנו והוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגה עליו או לשם טיפול באדם אחר או השגחה עליו (סעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, כנוסחו לאחַר התיקון האמור).