בית-המשפט: סיווגה של עסקה מלאכותית לאור מבחן השקילות הכלכלית; האם הפסד מהשכרת בניין מותר בקיזוז כנגד הכנסה מבניין אחר?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, בעניין יחזקאל גוטשל (קישור לפסה"ד).

באותו מקרה, נדונו שתי מחלוקות בין המערערים, מר יחזקאל גוטשל ("מר גוטשל") וחברת יחזקאל גוטשל השקעות בע"מ, חברה פרטית בבעלותו המלאה ("החברה"), לבין המשיב, פקיד שומה למפעלים גדולים.
מקורה של המחלוקת הראשונה במכירה של שתי החְזקות בחברות ציבוריות שביצע מר גוטשל לחברה ואשר הייתה פטורה ממס רווחי הון בידיו, כנגד יתרת זכות בחברה, כאשר מאוחר יותר החברה פָּרעה את יתרת הזכות האמור באמצעות דיבידנדים פטוּרים שקיבלה מהחברות הציבוריות.
לטענת המשיב, מדובר בעסקות מלאכותיות שמטרת העיקרית הינה הימנעות ממס, ועל-כן יש להתעלם מהן ולחיֵיב את מר גוטשל במס כאילו הוא קיבל במישרין את הדיבידנד מהחברות הציבוריות.
המערערים, לעומת זאת, העלו מספר טענות המצביעות, לשיטתם, על שיקולים כלכליים שעמדו ביסוֹד הפעולות שתוארו לעיל.
עניינה של המחלוקת השנייה בשאלת זכאותו של מר גוטשל לקזז הפסדים שנוצרו בשנת-המס מהשכרת בניין כנגד הכנסה מבניינים אחרים באותה שנת-מס.
לטענת המערערים, במונח "אותו בניין" שבסעיף 28(ח) לפקודת מס הכנסה, אין הכַּוונה רק לאותו בניין פיזי, כי אם לאותו מקור (נכסי מקרקעין), וממילא יש להתיר קיזוז הפסדים מבניין אחד כנגד הכנסה מבניינים אחרים באותה שנת-מס.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את עמדת המשיב במחלוקת הראשונה.

השופט אלטוביה בָּחן את השיקולים הכלכליים שעמדו, לטענת המערערים, ביסוד העברת המניות, וקבע, כי אלה לא הוכחו, ומכל מקום אינם ממלאים אחַר דרישת היסודיות שנקבעה בהלכת סגנון (ע"א 2965/08).
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, תחת הכותרת "שקילות כלכלית", כי העברת המניות ומשיכת כספי הדיבידנד הניבה למר גוטשל חיסכון גדול מאוד במס אותו היה עליו לשלם אילו קיבל ישירות את הדיבידנדים מהחברות הציבוריות, בעוד שהתועלת הכלכלית שלטענת המערערים הייתה אמורה לצמוח למר גוטשל מההעברה האמורה לא הגיעה לכדי מימוש, וממילא הטעם המיסויי שעמד ביסוֹד העברת המניות עלה על הערך הכלכלי הנטען שלכאורה להגשמתו בוצעה ההעברה האמורה.

באשר למחלוקת השנייה, קבע השופט אלטוביה, כי בהתיחסו לפרשנות סעיף 28(ח) לפקודה שם המשיב את הדגש על המונח "מאותו בניין" הנזכר בסיפא של הסעיף, וכי בעניין זה הפסד שנוצר בשנת-מס אחת אכן ניתן לקיזוז "בשנים הבאות" רק ביחס לאותו בניין.
ואולם, קובע השופט אלטוביה, כאשר מדובר בקיזוז הפסד באותה שנת-מס, הקיזוז כאמור אינו מוגבל ל"אותו בניין".