בית-המשפט: האם יש מקום לפרסם הליך ערעור שהגיש מר שלמה נחמה על שומת מס שנקבעה לו בגין מכירת מניותיו בחברת אריסון אחזקות לגב' שרי אריסון?

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז (השופט ד"ר א' סטולר) בבקשה (קישור להחלטה) שהוגשה על-ידי עיתון "כלכליסט" והעיתונאית הדר קנה להתיר לפרסם הליך ערעור שהגיש מר שלמה נחמה ("מר נחמה") על שומת המס שנקבעה לו בגין עסקת מכירת החזקותיו בחברת אריסון אחזקות לגב' שרי אריסון, וכן להתיר לפרסם את פרטי הֶסדר הפשרה שאליו הגיע מר נחמה עם רשויות המס, ואשר קיבל תוקף של פסק-דין.
זאת, כמתחייב מעיקרון הפומביות ו"זכות הציבור לדעת", ולמרוֹת התנגדותם של מר נחמה ושל פקיד-השומה.

בחוות-דעת ארוכה ומנומקת ניתח השופט סטולר את המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לבקשת הפרסום ובכלל זאת את הוראות סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה, סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 ותקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג-2003.
ראשית, קבע השופט, כי אין בעצם פרסום הידיעה שמתנהל הליך שומתי בין נישום לבין רשויות המס, כדי להפר את הוראות החיסיון הקבועות בסעיף 154(ג) לפקודה.
בהמשך, נדרש השופט לשאלה, האם תכליות הוראות החיסיון מצדיקות את החלתו גם על פרסום הליך הערעור וחשיפת הסכם הפשרה של מר נחמה עם רשויות המס: אומנם, קובע השופט, מדובר במידע כלכלי מובהק שיש בפרסומו כדי לפגוע בפרטיותו של מר נחמה, וממילא חוסה תחת הוראות סעיף 154(ג) לפקודה וחוק הגנת הפרטיות כאחד עם זאת, זכותו של הציבור לדעת כמה היטיב הֶסדר הפשרה עם מר נחמה, דהיינו מה שיעור ההפחתה שלוֹ זכה, שכּן המדובר במידע הקשור למדיניות שלטונות המס שאֶפשר שיש בו כדי להשליך על הסכמי פשרה אחרים שנערכים בין שלטונות המס לנישומים.
לאור כל האמור, קבע השופט סטולר, כי אינו נעתר לבקשה כפי שהוגשה, אך מתיר לפרסם שהסכום שעל מר נחמה לשלם על-פי הסכם הפשרה משַקף הפחתה של כ-28% מהמס הראשוני שנדרש ממנו על-ידי פקיד-השומה. השופט הוסיף וציין, כי השומה נעשתה בשתי חלופות, כאשר השיעור של 28% משַקף את ההפחתה מהשומה הראשונה הגבוהה יותר ומבוסס על תדפיס צו 09 שהופק על-ידי פקיד-השומה וצוּרף לכתבי בי דין.
לבסוף, ציין השופט סטולר, כי הוא מעכב את ביצועה של החלטתו זו למשך שבעה ימים, כאשר באין החלטה אחרת, ניתן יהיה לפרסמה הָחל מיום 5.6.2013.

מבדיקה שערכנו עולה, כי המשיבים (דהיינו, מר נחמה ופקיד-השומה) לא ביקשו לערער על החלטה זו ו/או לעכב את ביצועה, ומכאן פרסומה באתר CapiTax.co.il.

נציין, כי מלבד הניתוח המעמיק של השופט סטולר בסוגיית פומביות הדיון אל מול עיקרון הדיון בדלתיים סגורות והגנת הפרטיות, הבקשה לא תרמה, לדעתנו, דבר וחצי דבר לציבור.
שהרי, שיעור ההפחתה שנקבע בהסדר הפשרה בין מר נחמה לבין רשויות המס, כמצוין לעיל, אינו מצביע, לשיטתנו, על התנהלות חריגה לא כל שכּן בלתי-תקינה מצד מי מהצדדים להסדר, וממילא ברור, הגם שבדיעבד, כי אין מדובר בסוגיה בעלת השלכה "ציבורית" כלשהי מֵעבר להשבעת רצון "מציצני" באשר להכנסותיו של מר נחמה ועושרו.*