בית-המשפט המחוזי: האם יש לאפשר תיקון דו"חות וקבלת החזר מס בניגוד להוראות סעיף 160 לפקודת מס הכנסה?

פורסם פסק-הדין בעניין פלג (קישור לפסק-הדין).

אביהם המנוח של המבקשים ("המנוח") הקים בשנת 1966 עסק בתחום המתכת. בשנת 1982 לקה המנוח בשבץ מוחי, וכתוצאה ממחלתו סגר את עסקו בשנת 1984. מאותו מועד, הושכר המבנה בו פעל העסק, שהיה בבעלות המנוח ורעייתו המנוחה ("המנוחה"),  לצדדים שלישיים.
מצבו הרפואי של המנוח הלך והתדרדר: בשנת 1992 הוכר כנכה בשיעור 70%; ואילו ביולי 1995 הוכר כנכה בשיעור 100% לצמיתות, וכנגזר מכך, היה זכאי לפטוֹר ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה. המנוח נפטר בחודש אוקטובר 1998.
לאחַר פטירת המנוח, חולקו נכסיו בין המנוחה והמבקשים על-פי צו ירושה, כאשר המבקשים ויתרו על חלקם בהכנסות מדמי שכירות המבנה לטובת המנוחה (דהיינו, כל הכנסות שכר הדירה בגין המבנה לאחַר פטירת המנוח נזקפו לטובת המנוחה).
בשנים שלאחַר פטירת המנוח, הֵחלה התדרדרות גם במצבה הרפואי של המנוח וזו הוכרה כנכה בשיעור 100% רטרואקטיבית מיום 1.1.2005. המנוחה נפטרה ביום 29.2.2008.
עד למועד פטירת המנוח, שימש המנוח כ"בן הזוג הרשום". בדו"חות המס לשנים 1998-1995 סוּוגה ההכנסה מדמי שכירות המבנה כהכנסה החייבת במס בשיעורים רגילים (כנכס בית). זאת, למרוֹת שבני-הזוג היו זכאים לסוַוג את ההכנסה מדמי שכירות כהכנסה מיגיעה אישית ולקבל בגינהּ פטוֹר ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה, לאור העובדה שהמבנה שימש את המנוח בעסקו מעל 10 שנים.
גם בשנים 2006-1999, לאחַר פטירת המנוח, סוּוגה ההכנסה מדמי שכירות באופן דומה, וכתוצאה מכך המנוחה לא ניצלה את זכאותה לפטוֹר בגובה 35% מהכנסת שכירות מוטבת לפי סעיף 9ד לפקודה ולפטוֹר מלא ממס (לגבי שנות-המס 2006-2005) לפי סעיף 9(5) לפקודה.
בחודש יולי 2008, לאחַר שנתגלתה הטעות בסיווג הכנסות בני-הזוג מהשכרת המבנה, פנה מיַיצגם של המבקשים למשיב בבקשה לתיקון הדו"חות. בעקבות הפנייה, נוהל מו"מ עם המשיב, בעקבותיו אוּשרה למבקשים הבקשה להחזר מס בגין שנות-המס 2006-2005. ברם, בנוגע לשנות-המס המוקדמות יותר, קבע המשיב כי שנים אלו התיישנו.
לאור זאת, פנו המבקשים לבית-המשפט, בדרך של המרצת פתיחה, על-מנת שזה יורה למשיב לאפשר להם את תיקון הדו"חות לשנות-המס הרלבנטיות.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט אלטוביה, קיבל את הבקשה באופן חלקי.

השופט אלטוביה קבע, כי האפשרות לקבלת החזר מס – בין אם מכוח הגשת דו"ח, בין אם מכוח תיקון דו"ח ובין אם מכוח הפעלת הסמכות שבסעיף 147 לפקודה – כפופה תמיד לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 160.
השופט אלטוביה הוסיף וציין, כי בדומה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין דניאל שחר (ע"א 3602/97), גם במקרה דנא אין צורך להידרש לשאלה האם הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות (שעניינן ב"התיישנות שלא מדעת") עוצרות את מירוץ ההתיישנות הקבוע בסעיף 160 לפקודה. זאת, היות שלא התקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף 8 ואף לא אלה הקבועים בסעיף 11 (שעניינו ב"ליקוי נפשי או שכלי").
לאור האמור, קבע השופט אלטוביה, כי גם מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לעצם תחולת הוראות חוק ההתיישנות על ההתיישנות שנקבעה בסעיף 160 לפקודה, בשנות-המס 2005-1995 לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיפים 8 ו-11 לחוק ההתיישנות, וממילא לא יכול היה להיעצר בשנים אלו מירוץ ההתיישנות שבסעיף 160 לפקודה. שעה שכך, בשנת 2008, עם הגשת הבקשה לתיקון דו"חות המס על-ידי המבקשים, השומות לשנים 1998-1995 כבר התיישנו.

השופט אלטוביה הוסיף ונדרש לבקשה לתיקון הדו"חות לגבי שנות-המס 2004-2003, כך שיוכר למנוחה פטוֹר בגין סעיף 9ד לפקודה בגין אותן שנים.
השופט אלטוביה ציין, כי הגם שהליך המרצת הפתיחה היווה את המקרה הראשון שבו העלו המבקשים טענה כלשהי בעניין זה, יש להיענות לבקשתם.
לדבריו, בעוד שקיימת הסכמה רחבה יחסית בפסיקה כי אין להתיר לנישום להעלות טענות עובדתיות חדשות, לא הוברר עד תום האם יש לאסור גם על העלאת טענות משפטיות חדשות בשלב הערעור; וכי לטעמו יש להתיר לנישומים במצבים המתאימים, וככל שאין מדובר בהתנהלות אופרטוניסטית-טקטית, להעלות טענות משפטיות חדשות במסגרת ההליך המשפטי.
בהתאם, ולגופו של עניין, קבע השופט אלטוביה, כי הבקשה לתיקון הדו"חות שהגישו המבקשים בשנת 2008 כָּללה לכאורה את העוּבדות הרבלנטיות לשם קבלת הפטוֹר לפי סעיף 9ד עבוּר השנים 2004-2003, כאשר עצם טענת הזכאות לפטוֹר היא טענה משפטית חדשה אשר אין מניעה בפני המבקשים מלהעלותה כאן.
על-כן, קבע השופט אלטוביה, כי על המשיב לקבל את תיקון הדו"חות לשנים אלו.