לוגו אלכס שפירא ושות׳

ניתנה החלטתו של בג"ץ בעתירה להפסקת ההליכים הנוגעים למיסוי בני-זוג העובדים בעסק משותף

12/02/2013

במבזק מיום 1.2.2012 התייחסנו לפרסומו של פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים שהוגשו על-ידי רשויות המס בעניין שקורי, כהן ומלכיאלי (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון קיבל את ערעורן של רשויות המס וקבע, כי לשונו הברורה של סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה אינה מותירה מקום לפרשנות הגורסת, כי דרישת אי-התלות היא חזקה הניתנת לסתירה (כלומר, מדובר בחזקה חלוטה), אף אם קיימים טעמים כבדי-משקל להעדפת מסקנה שכזו, ובכללם קידום תכליות החוק כפי שהוגדרו בפרשת קלס וביניהן קידום השוויון ומיגור ההפלייה. לאור זאת, קבע בית-המשפט, כי היות שקיימת תלות בין הכנסותיהם של בני-הזוג בשלושת הערעורים, הם אינם זכאים לחישוב נפרד של הכנסותיהם.

על פסק-הדין של בית-המשפט העליון הוגשה עתירה לקיום דיון נוסף, שנדחתה (דנ"א 2103/12).

הבוקר פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהוגשה על-ידי מספר עותרים ובכללם להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, נעמ"ת והתאחדות המלאכה והתעשייה (בג"ץ 453/13).
בגדרהּ של העתירה, התבקש בית-המשפט להורות למשיבה, רשות המיסים, ליתן טעם מדוע לא תציית להוראתו ובקשתו של המחוקק, כפי שבאו לידי ביטוי במכתביו של יו"ר ועדת-הכספים של הכנסת, חבר הכנסת הרב משה גפני, ובדיונים ובועדת-הכספים, לפיהם נתבקשה המשיבה להשהות את הוצאת השומות והליכי הגבייה בסוגיית החישוב הנפרד, לאור פיזור הכנסת, והיעדר היכולת בשלב זה להשלים מהלך של תיקון החקיקה הרלבנטית.

השופט ס' ג'ובראן דחה את העתירה על הסף מחמת היעדר עילה להתערבות.
לדבריו, משמעות העתירה הינה להורות למשיבה לפעול בניגוד למצב החוקי הקיים ובניגוד להלכה הפסוקה.
השופט ג'ובראן הוסיף וציין, כי אם יסבור המחוקק כי יש צורך לתקן את החוק בעניין זה, יצטרך המחוקק ליתן דעתו על כך, וכי גם אם בשלב זה התקיימו דיונים בועדת-הכספים של הכנסת היוצאת ומספר חברי כנסת התבטאו באופן כזה או אחר, המחוקק טרם אמר את דברו ואין למשיבה לפעול אלא על-פי הדין הקיים.