בית-המשפט: האם בית-המשפט השלום רשאי לדון בשאלת התיישנותה של השגה שהוגשה במשרדי פקיד-שומה אחר

פורסם פסק-הדין בעניין צביקה הרוני (ה"פ 291-05).

עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגיש המבקש, בגדרהּ עתר לצו הצהרתי הקובע, כי מאחַר שחָלפו המועדים הקבועים בחוק למתן החלטה בהשגה שהגיש למשיב, יש לראוֹתה ככזו שהתקבלה ולפיכך השומה שהוציא לו המשיב בטלה.
לטענת המשיב, פקיד-שומה אילת, ההגשה שהגיש המבקש בפקיד-שומה נתניה, והנושאת חותמת "נתקבל" של אותו פקיד-שומה, מעולם לא נתקבלה במשרדי המשיב.
עוד טען המשיב, כי מייַצגו של המבקש ויתר על הגשת ההשגה.
לבסוף, טען המשיב, כי בית-המשפט המוסמך לדון בעניין של שומות מס הוא בית-המשפט המחוזי בלבד, דהיינו שאין בסמכותו של בית-המשפט השלום להכריע בהמרצת הפתיחה. 

בית-המשפט השלום באשקלון, מפי סגנית הנשיא, השופטת ד' כהן, קיבלה את העתירה.

לדבריה, ההשגה אמנם הוגשה אצל פקיד-שומה נתניה ולא בפקיד-שומה אילת, אולם בעניין זה מקובלת עליה טענת המבקש, לפיה ניתן להגיש השגה על שומה גם שלא במשרד בו מתנהל תיקו של הנישום. שעה שכך, ומשלא ניתן הסבר מניח את הדעת לסיבת אי-העברת ההשגה מפקיד-שומה נתניה למשיב, יש לראות במבקש כמי שהגיש את ההשגה כדין.
לגבי טענתו של המשיב בדבר זניחת ההשגה על-ידי מייַצגו של המבקש, קבעה השופטת כהן, כי הראיות שהובאו לעניין זה על-ידי המשיב אינם מספיקות להרים את הנטל (המוטל עליו) לשכנע את בית-המשפט בעניין זה. בהתאם, לא ניתן לקבל את טענת המשיב, כי התקיים דיון בתיקו האישי של המבקש שבמסגרתו זנח המבקש את ההשגה או כי הודיע שאינו מגיש השגה.
באשר לטענת המשיב בדבר היעדר הסמכות העניינית של בית-המשפט, קבעה השופטת כהן, כי בעניין זה לא הייתה כלל "החלטת פקיד השומה", וממילא לא היה מקום לפְנות לבית-המשפט המחוזי. עוד קבעה השופטת כהן, כי מאחַר וניתן לכמת את שווי של הסעד ההצהרתי המתבקש בסכום שאינו עולה 694,035 ש"ח, ולאור אופיָה "הטכני" (להבדיל ממהותי) של ההצהרה, דין טענת היעדר הסמכוּת להידחות.