בית-המשפט: האם בני-זוג שאינם נשואים והמגדלים יחדיו את ילדיהם נחשבים ל"הורה במשפחה חד הורית"?

פורסם פסק-הדין בעניין אריה עטיאס (ע"מ 54773-03-11).

המערער חי עם בת-זוגו משך כעשרים שנה, בלא שהשניים נישאו. לבני-הזוג שני ילדים, אותם הם מגדלים יחדיו.
בשנות-המס שבערעור דרש המערער נקודות קצבה על-פי סעיף 40(ב)(1) לפקודת מס הכנסה, בטענה כי הוא הורה במשפחה חד-הורית; ונקודת זיכוי על-פי סעיף 40(א) לפקודה, עבוּר כל אחד מילדיו.
לגבי הדרישה על-פי סעיף 40(א) לפקודה, הפנה המשיב את המערער למוסד לביטוח לאומי; ואילו בכל הנוגע לנקודת הזיכוי על-פי סעיף 40(ב)(1) לפקודה, דחה המשיב את דרישת המערער, מהטעם שמשפחתו אינה חד-הורית כי אם דו-הורית, שכּן הוא וזוגתו מגדלים את ילדיהם יחדיו. 

בית-המשפט המחוזי בנצרת, מפי סגן הנשיא, השופט א' אברהם, דחה את הערעור.

לגבי הדרישה על-פי סעיף 40(א) לפקודת מס הכנסה, קבע השופט אברהם, כי בדין הפנה המשיב את המערער למוסד לביטוח לאומי. שכּן, על-פי אותו סעיף תשלום נקודות הקיצבה נעשה על-ידי המוסד האמור.באשר לשאלה האם יש לראוֹת את המערער כ"הורה במשפחה חד הורית" כאמור בסעיף 40(ב)(1) לפקודה, קבע השופט אברהם, כי הוראת אותו סעיף אינה מכַוונת לזוגיות אלא להורוּת. שעה שכך, והיות שמשפחת המערער אינה חד-הורית – כיוון שיש בה שני הורים, המערער וזוגתו – אין הוא "הוראה במשפחה חד הורית" כטענתו.
השופט אברהם הוסיף וציין, כי גם פרשנות תכליתית של הוראת החוק אינה מצדדת בעמדת המערער, שכּן בהוראה זו ביקש המחוקק להיטיב עם מי שמגדל את ילדיו לבדו, ולא עם מי שמגדל את ילדיו יחד עם בן/בת-זוג. כך, העובדה כי ההורים (המערער וזוגתו) אינם נשואים אינה מכבירה בקושי שבגידול ילדיהם בהשוואה לבני-זוג שבחרו להינשא, וממילא אין כל טעם ראוי ליתן להם הטבה שאינה ניתנת לבני-זוג נשואים.