בית-המשפט: מהו מועד אירוע המס בהקצאת אופציות בלתי-סחירות ובלתי-עבירות לעובד – מועד ההבשלה או מועד המימוש?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ניצן (ע"מ 43833-02-10).

בשנות-המס נשוא הערעור (2000-1999) הועסק המערער בחברת הבת הישראלית של חברת Harmonic Lightwaves Inc הנסחרת בנאסד"ק. בשנים 1995, 1997 ו-1998 הוקצו למערער, על-ידי המעבידה, אופציות בלתי-סחירות ובלתי-עבירוֹת לרכישת מניות חברת האם, וזאת במסגרת תוכנית ללא נאמן. על-פי תוכנית האופציות, הן ניתנות למימוש למניות בחלוֹף תקופת ההבשלה (Vesting) שנקבעה לגביהן. המערער אכן מימש בשנות-המס שבערעור את האופציות למניות ומכר את המניות באותו יום. המעבידה ניכתה מס במקור ממימוש האופציות בשיעור המס השולי של המערער.
לטענת המערער, יש לחַייבו במס בגין הכנסה פירותית במועד ההבשלה של האופציות, כאשר כל עליית הערך שנצמחה ממועד זה הינה הכנסה הונית החייבת במס בשיעור 35% בהתאם להוראות צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר), התשנ"ב-1992. זאת, בין היתר, בהתבסס על פסק-הדין שניתן בשעתו על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בעניין טופז (ב"ל 4961-02), הגם שפסק-דין זה בוטל בשעתו בהסכמת הצדדים.

בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.

לדבריו, גם אם ניתן היה לקבל את הגישה לפיה בהקצאת אופציות עם תקופת הבשלה מחליף מועד ההבשלה את מועד ההקצאה (הנתפס כרגיל כמועד בו ניתנה טובת ההנאה), הרי שאין ליישם גישה זו בעניינו של המערער, וזאת לאור מגבלת העבירוּת שחלה על האופציות שהוקצו למערער.
שעה שכך, יישום הוראות סעיפים 2(2) ו-3(ט) לפקודת מס הכנסה על-פי הכללים שנקבעו בעניין יאיר דר (ע"א 7034-99) מביא למסקנה, כי בדין חייב המשיב את המערער במס במעד המימוש בפועל.