בית-המשפט העליון: האם די בכך שהנמקות הצווים הנשלחים לנישום נחתמו לאחַר המועד הקובע בסעיף 152 כדי להביא לבטלותם?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי המדינה בעניין שרצקי (ע"א 6315/05).

המשיבים הגישו ביום 10.3.2003 השגה על שומת מס שהוּצאה להם לגבי שנות-המס 2000-1998. ביום 9.3.2004 (דהיינו, "ברגע האחרון" בו מוסמך היה לעשות זאת) קבע פקיד-השומה את שומת המשיבים והשומה שודרה עוד באותו יום למחשב. עם זאת, הודעת השומה ונימוקיה נשלחו רק לאחַר מכן.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, קבע, כי יש לקבל על הסף את ערעורי המשיבים לא בגלל מועד המשלוח המאוחר של השומות, אלא מאחַר שהנמקות הצו - המהוות חֶלק בלתי-נפרד מההליך השומתי - לא הושלמו ולא נחתמו במועד.

בית-המשפט העליון, מפי המשנָה לנשיא, השופטת מ' נאור, בהסכמת השופטים ע' פוגלמן וי' עמית, קיבל את הערעור.

נקבע, כי אין מחלוקת כי החלטת פקיד-השומה בהשגה נשלחה למשיבים לאחַר המועד הקבוע בסעיף 152, וממילא על-פי מה שנפסק על-ידי בית-המשפט העליון בעניין סמי (ע"א 5954/04) די היה בכך כדי לדחות את ערעור המדינה. ואולם, בדיון הנוסף באותו מקרה (דנ"א 3993/07) הוחלט בהרכב מורחב וברוב דעות, כי ההלכה החדשה תחול למפרע רק באשר לאותם הליכים תלויים ועומדים שבהם ניתנה החלטת פקיד-השומה מאז יום 23.5.2004 ואילך; בעוד שבמקרה דנא, החלטת פקיד-השומה ניתנה זמן קצר קודם לכן (ביום 9.3.2004), וממילא חלה לגבּיה ההלכה הקודמת, שנקבעה בעניין ביר (ע"א 568/78).

עוד נקבע, כי אין לקבל את טענתם החלופית של המשיבים, לפיה מועד המשלוח כפוף לכללי המשפט המינהלי הדורשים משלוח ההחלטה תוך זמן סביר. זאת, מהטעם שעל-פי הלכת ביר (החלה, כאמור, במקרה זה), אף אם מדובר באיחור של שנים לא ניתן לבטל את השומה בגין האיחור במשלוח, וקל וחומר שכך הוא כאשר מדובר באיחור של חודשיים כמו בענייננו ובהיעדר הסתמכות.

השופטת נאור הוסיפה ונדרשה לשאלה המרכזית שבמחלוקת – האם די בכך שהנמקות הצווים שנשלחו לנישום נחתמו לאחַר המועד הקובע בסעיף 152 כדי להביא לבטלותם. נקבע, כי לגבי התקופה בה שלטה בכיפה הלכת ביר, התשובה היא בשלילה, ועל-כן יש לקבל את ערעור המדינה. זאת, מהטעם שעל-פי הלכה זו הדגש צריך להיות על מבנה החוק ולשונו, ואין מנוס מהמסקנה כי קציבת המועדים הקבועה בסעיף 152(ג) המַפנה לסעיף 152(ב) בלבד אינה חלה על חובת ההנמקה הקבועה בסעיף אחר – סעיף 158א.

באשר לשאלה מהו הדין לעניין הפרת חובת ההנמקה במועד הנדרש לאחַר ביטולה של הלכת ביר, קבעה השופטת נאור, כי שאלה זו אינה לפניה והיא אינה מביעה לגבּיה עמדה. עם זאת, השופטת נאור ציינה, כי טוב יעשה פקיד-השומה אם יקפיד לחתום גם על כתב ההנמקות הנשלח לנישום כבר בעת מתן ההחלטה, ואף הפנתה לדברי השופט אלטוביה בהקשר זה בפסקי-הדין תיעוש וכהנא.