פורסמו תקנות CRS | מיסוי כמקובל? (פסה"ד בעניין הרב אבוחצירא) | מחיקת טענות מתצהיר מפקח בערעור מס הכנסה | חיוב בהוצאות | הסמכת מייצג לעריכת תיאום מס באינטרנט
10/02/2019
תקנות CRS
כידוע, CRS* הינו תקין אחיד, שפותח על-ידי ה-OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות, אשר על פיו ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על-ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המוסמכת במדינה (בדרך כלל רשות המס) לצורך העברתו למדינות התושבוּת של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.
* Common Reporting Standard.
בחודש מאי 2014 הצהירה מדינת ישראל, במסגרת מפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים ב-OECD (ביחד עם 50 מדינות נוספות) כי תפעל ליישום מהיר של התקן ולשם כך תדאג לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.
בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בהתאם לסטנדרט יחל בסוף 2018.
ואילו בחודש יולי 2016, אישרה הכנסת את תיקון 227 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון), ובו תשתית חוקית לחילופי מידע אוטומטיים.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 ("התקנות") המבוססות על התקן ובעקבותיהן המוסדות הפיננסיים יצטרכו לזַהוֹת לקוחות שהם תושבים זרים לצורכי מס ולהעביר מידע על חשבונות שבבעלותם, המוחזקים באותם מוסדות פיננסיים, לרשות המסים, לשם העברתם למדינת מושבם (קישור לתקנות).
תשומת לבכם להוראות התחילה והמַעבר שבתקנה 11 לתקנות ובפרט בתקנה 11(ד).
עוד נבקש לעדכנכם, כי רשות המסים פרסמה את רשימת המדינות המשתתפות ורשימת המדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת התקן (קישור לרשימה).
פסק-הדין בעניין הרב אבוחצירא
ביום 6.2.2019 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בערעורים על שומות בצווים שקבע המשיב (פקיד-שומה – היחידה הארצית לשומה) לרב יקותיאל אבוחצירא ("המערער") ולילדיו גב' יעל פריחה אבוחצירה ("יעל"), גב' חיה ברכה דהן ("חיה") ומר מאיר חיים אבוחצירא ("מאיר").
בנימוקי השומות שהוצאו למערער לשנות-המס 2003–2009, ציין המשיב כדלקמן:
"1. הנך רב מכובד המשמש מנהיג רוחני בקהילה ונחשב כאדם בעל מעמד והשפעה.
2. בבדיקת חשבונות הבנק על שמך ועל שם בני משפחתך נמצא כי במהלך שנות המס שבביקורת הופקדו בחשבונות אלו כספים רבים בסך כולל של 3,245,031 ₪.
3. [ב]בדיקת נכסי הנדל"ן שנרכשו במהלך שנות המס שבביקורת ורשומים על שמך ועל שם בני משפחתך, נמצא כי רכישות נכסים אלו מומנו על ידי אנשים וגופים אחרים. עלות הנכסים שנרכשו נאמדת בסך 9,207,357 ₪.
4. במהלך שנות המס שבביקורת אתה ובני משפחתך נסעתם לחו"ל 141 פעמים. לטענתך, נסיעות אלה מומנו ע"י המארחים שלך בחו"ל. שווי עלות הנסיעות לחו"ל והשהות בחו"ל נאמדת על כ – 1,252,919 ₪.
5. במהלך שנות המס שבביקורת בני משפחתך רכשו שלושה רכבים. שווי עלות הרכבים כאמור נאמדת על כ – 139,500 ₪.
6. לטענתך, מקור הכספים הינו מנדבנים תושבי חוץ אשר רואים מצוה גדולה לתמוך באדם מנצר הבבא סאלי ואף רואים ברכה לדאוג לצרכיך ולצרכי משפחתך. לטענת המייצג זהו נוהג מושרש בעם היהודי מאות ארוכות של שנים תרומה ותמיכה בתלמידי חכמים אשר מקדישים את עתותיהם לקודש.
7. בהצהרת ההון ליום 31/12/2008 לא כללת את כל הנכסים שבבעלותך ובבעלות אשתך.
8. לטענתי, הנך משתמש בקשריך עם אנשי עסקים והשפעתך על ציבור המאמינים, לצורך הפקת רווחים אישיים לך ולבני משפחתך. מכאן שיש לראות בתקבולים אלה כהכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2 (1) לפקודה, מהסיבות הבאות:
8.1 מומחיות – הנך נחשב בעל סמכות רוחנית גבוהה בקרב ציבור מאמינך. מעמדך זה נובע בשל היותך איש של קודש ואדם רוחני מן המעלה העליונה וכן מעצם היותך נצר למשפחת הרבנים המקובלים לבית אבוחצירא. משכך ציבור מאמינך נוהג להתייעץ איתך בנושאים שונים כגון: רכישת דירה, רכישת קרקע או כניסה לעסק.
8.2 קשר אישי – מבדיקות נכסיך עלה כי תושב צרפת העביר אליך ולבני משפחתך בקביעות, באופן ישיר ועקיף כספים לרכישת דירות. מבדיקות אלה נמצא כי הוא שימש כשותף עסקי לקבלן דירות מאשדוד אשר מכר דירות לציבור מאמינך על סמך עצות שנתת. עוד נמצא שהפקדות של כספים מחשבונו של תושב צרפת לצורך רכישת דירות עבורך ועבור בני משפחתך מופקדים בחשבונות השונים ע"י עוזרך האישי אשר ככל הנראה משמש גם כעוזרו האישי של תושב צרפת בארץ.
8.3 פעילות לשם הפקת הכנסה – כבן למשפחת אבוחצירא הנך משמש כחוט מקשר בין ציבור מאמינך לבין אנשי עסקים. משכך, אתה פועל לשמר את היותך מנהיג בהתאם לייחוסך המשפחתי. עריכת הילולות, נסיעות לאירועים בחו"ל וקבלת קהל. פעילות זו משמרת את המוניטין המיוחס לשם 'אבוחצירא' ומאפשרת לך להפיק רווחים לרווחתך ולרווחת בני משפחתך.
8.4 מחזוריות – מהבדיקות ועל פי תשאולים שבוצעו נמצאו הממצאים הבאים:
8.4.1 מבדיקות נכסיך נראה כי מימון נכסי נדל"ן שלך ושל בני משפחתך לאורך שנות המס [ב]ביקורת נעשו בדרכים הבאות:
8.4.1.1 העברות מחשבונו של תושב צרפת באופן ישיר ובאופן עקיף.
8.4.1.2 העברות כספים מקבלן דירות באשדוד.
8.4.1.3 העברות כספים מעמותה.
8.4.1.4 העברת נכסים כתשלום לייעוץ שניתן על ידך.
8.4.2 לכל אורך שנות המס שבביקורת, התקבלו כספים רבים לחשבונות הבנק שלך ושל בני משפחתך אשר שמשו אתכם לצורכיכם.
8.4.3 כמו כן, לאורך שנות המס שבביקורת, קיבלת אתה ובני משפחתך הטבות בצורה של נסיעות לחו"ל אשר מומנו על ידי אחרים הן מבחינת עלות הנסיעה לחו"ל והן מבחינת עלויות שהייה בחו"ל.
מכאן ניתן להסיק כי הפעילות שנעשתה לכל אורך שנות המס שבביקורת הניבה תקבולים באופן מחזורי ומתמשך.
9. מאחר והכנסותיך הינן הכנסות ממשלח יד לפי סעיף 2 (1) לפקודה, עליך לנהל פנקסים בהתאם להוראות מס הכנסה... מאחר ולא ניהלת פנקסים בשנות המס שבביקורת, על פי סעיף 191ב לפקודה יתווסף למס שהנך חייב בו 10% מההכנסה החייבת שלגביה הנך חייב בניהול חשבונות, ולכל שנה שלאחר מכן, שבה לא ניהלת פנקסי חשבונות כאמור, יתווספו 20% מההכנסה כאמור.
10. לחילופין, אם לא תתקבל טענתי כי הפקדות הכספים נבעו מהשימוש בקשריך עם אנשי עסקים והשפעתך על ציבור המאמינים, ומכיוון שההסברים שמסרת לא הניחו את דעתי כי מדובר במתנות פטורות ו/או כספים שהתקבלו ללא קשר לעיסוקך במתן שירותי דת, אטען כי מאחר והכספים הרבים שהופקדו בחשבונות הבנקים ו/או לצורך רכישת נכסים שמשו אותך ואת בני משפחתך לאורך שנים, יש לראותם כהכנסות ממתן שירותי דת על פי סעיף 2 (1) לפקודה.
לחילופי חילופין אטען להכנסות מכוח סעיף 2 (10) לפקודה".
המערער כפר בכל המיוחס לו על-ידי המשיב וטען, כי הוא אינו נותן שירות דת, אינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת, אין בביתו קבלת קהל ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. עם זאת, המערער אישר כי ביתו פתוח בכל מוצאי שבת למשך מספר שעות.
עוד טען המערער, כי לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות ואחרים והוא אינו נותן ייעוץ עסקי.
יצוין, כי בנימוקי השומות שהוציא המשיב ליעל, חיה ומאיר, ציין המשיב, כי השומות שנקבעו להם הן חלופיות לשומות שנקבעו למערער ואין בכוונתו לגְבות כפל-מס בגין התקבולים המפורטים בנימוקי השומות האמורות.
עוד יצוין, כי במסגרת ההליך הוגש מספר רב של תצהירים ושתי חוות-דעת והתקיימו 15 דיוני הוכחות.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את עמדת הפרקליטות בסוגיה העקרונית, בעיקרה, וחלק מטענות המערער במחלוקות הספציפיות (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים ציין השופט אלטוביה, כי אין חולק שבשנות-המס שבערעור הופקדו בחשבונות המערער ובני משפחתו סכומים המגיעים לכדי מיליוני ש"ח ונרכשו דירות, קרקעות, מכוניות וכרטיסי טיסה מחוץ לארץ על-ידי המערער ובני משפחתו בשווי מיליוני ש"ח; ועל-כן, השְאֵלה היא האם הסכומים שקיבלו המערער ובני משפחתו במישרין ובעקיפין מהווים הכנסה חייבת שמקורהּ בעסק או משלח-יד כאמור בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה או הכנסה חייבת לפי סעיף 2(10) לפקודה, כטענת המשיב, או שמא הסכומים האמורים אינם מאחד המקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה ואינם חייבים במס, כטענת המערערים.
בהתאם, המשיך השופט אלטוביה ונדרש למקור הסכומים שקיבלו המערער ובני משפחתו, תוך שהוא מַקדים דיון ביחס להטלת המס על התעשרות ודרישת קיומו של "מקור" בשיטת המס הישראלית וביחס להבחנה בין מתת שמים לבין מתנות ותרומות הניתנות בְּשל מיהותו של מְקבלן.
לאחר מכן, בָּחן השופט אלטוביה את חוות-הדעת שניתנה על-ידי פרופ' חביבה פדיה (שחקרה בין היתר את "היסודות ההיסטוריים חברתיים דתיים כלכליים של חצרות קדושים, רבנים ומנהיגים") כמו גם את עדותה וכן ואת עדותו של מר רפאל פרץ. בנוסף, התייחס השופט לחוזר המקצועי בנושא מיסוי שירותי דת (חוזר 1-2016).
לגופו של עניין, ולאחַר שנדרש גם לעדותו של המערער, קבע השופט אלטוביה, כי כאשר ניתן שירות ברור – כגון: עריכת מילה, טקס חתונה, הענקת ברכה, מתן קמע או סגולה אחרת – הרי שגם כשאין דרישה מפורשת לתשלום אך כזה ניתן מכוח נוהג או מוסכמה הרי זהו תשלום בעד השירות. שכּן, העברת התשלום אינה נובעת מנדבה או התנדבות ספונטנית אלא נעוצה היא באותו נוהג ומקובלה; וגם אם התשלום נעשה כאות הערכה ותודה, הרי שזו הערכה ותודה בגין השירות שניתן.
עוד קבע השופט, כי מקובלת עליו עמדת המשיב כי פסק-דין אליהו ברזל (ע"א 136/67) בהבחנותיו בין המילה האנגלית Bounty לבין תמורה בְּשל עצם מיהות תפקידו של המערער יש בהן כדי לתמוך בעמדת המשיב.
בנוסף, נקבע, כי אמנם המערער אינו דורש תשלום בגובה כזה או אחר מקהלו, אולם קיימת מצדו ציפיה כי המתנות והתרומות יהוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, כמו גם מקור להענקת תרומות ונדבות מצד המערער ומשפחתו לנזקקים ולמוסדות שהחצר והמערער קשורים בהם; וכי ציפיה זו מעוגנת אף היא במסורת ובנוהג עליהם העידה פרופ' פדיה.
השופט אלטוביה הוסיף וקבע, כי לא ניתן לומר כי פעילות המערער מגיעה כדי עסק במובנו המקובל. אומנם, מאפיינים מסוימים בפעילות הרב, כגון: מחזוריות, תדירות והיקף כספי מתקיימים גם בעסק, אולם אין לייחֵס למערער "מומחיות" בְּשל היותו בעל סמכות רוחנית בקרב ציבור מאמיניו. "מומחיותו" היא תוארו ומעמדו.
עם זאת, מעמדו ותפקידו להם הוא מקדיש ומשקיע את מירב זמנו הם משלח-ידו והכספים המועברים לידו מועברים בְּשל מיהותו כמנהיג רוחני, דתי גדול בתורה ובעל זכות אבות בן למשפחת קדושים.
בהתאם, הכספים שהתקבלו על-ידי המערער (במישרין או בעקיפין) הם בעלי מאפיינים פירותיים.
השופט אלטוביה ציין, כי הכספים המועברים למערער מיועדים לרווחתו ולרווחת בני משפחתו, לקיום החצר, אך הם ניתנים גם מתוך ידיעה כי הצדיק, המערער, דואג לקהלו בדרך של תרומות צדקות קופות צדקה וגמ"חים ותמיכה בעמותות ומוסדות תורה, בתלמידי החכמים בכוללים וכיוצא בזה. עוד ציין השופט, כי הראיות הצביעו על כך שכספים מועברים כאמור מהמערער ולגביהם אין לומר כי המערער השיא רווח בְּשל משלח ידו, מעמדו תארו ופועלו אלא שימש כצינור להעברת הכספים חזרה לקהילה ולנזקקים. כך, ניתן לומר, כי כספים אילו נתקבלו בידו בנאמנות עבוּר הקהילה ומשכך אינם הכנסה בידיו.
ברם, הקושי המתעורר הוא היעדר מערכת רישומית ולגבי מרבית הסכומים דומה כי אין אפשרות ראיתית לשחזר לאן הועברו ולשם מה.
השופט אלטוביה ציין, כי דומה שנכון שלא לשפוט לחומרה התנהלות זו, הגם שאין לקבל במדינה מתוקנת ניהול כספי של מיליוני שקלים בלא עמידה בכללי ניהול ספרים ורישום מסודר.
לאור מסקנותיו ובהתחשב בראיות שהוצגו בפני אודות פעלו של המערער, קבע השופט אלטוביה כי הכספים שקיבל המערער הם כספים "מעורבים" שיש לסַווגם כדלקמן:
א. כספים שלגביהם שימש המערער כ"צינור" כדי להעבירם כתמיכה בפעילות התורנית של העמותות ותמיכה בנזקקים ותלמידי ישיבות ("כספי תמיכה"). לגבי כספים אלה קבע השופט, כי מקום שהוצגו ראיות לכאורה בדבר העברות כספי תמיכה כאמור, אין להביאם בכלל הכנסותיו של המערער ויש לראותם שהוחזקו בידו עבוּר אחרים, הם הנזקקים, תלמידי הישיבות וכו'.
ב. כספים שקיבל המערער לטובת ביתו ובני משפחתו ("כספי חצר"). לגבי כספים אלה קבע השופט, כי הם מגיעים לידי המערער כתשואה על הונו האישי והם הכנסה בידיו, תוך שאין מקום להבחין בין כספי החצר שניתנו למערער בקשר עם ברכה או ייעוץ שנתן המערער לתורם בעניין מסוים לבין כספי חצר שקיבל המערער מתוך אמונה של התורם בצורך להחזיק את המערער ובני ביתו מבלי שהמערער העניק לתורם ברכה או ייעוץ בהקשר מסוים.
ג. כספים שהתקבלו כמתנות בחתונות ואירואים של משפחת המערער ("כספי מתנות"). מתוך מתנות אלו, יש לנטרל לצרכי מס מתנות במובנן הרגיל, הניתנות ברגיל באירועים משפחתיים ואחרים ובהיקפים המקובלים. מתנות בסדר גודל מקובל בנסיבות, ניתן לומר שהן ניתנות שלא בהכרח בְּשל מעמדו ותפקידו של המערער והיו ניתנות גם אם אלמלא מקבל המתנה היה המערער או מי מבני משפחתו. לעומת זאת, שאר הסכומים יש יסוד לראותם, הגם שניתנו בארוע או שמחה כזו או אחרת, שניתנו בְּשל משלח ידו של המערער כמנהיג צדיק ורב גדול בתורה.
לבסוף, בָּחן השופט אלטוביה לגופו את המחלוקות הספציפיות שהתעוררו בין הצדדים באשר לכספים שהמערער ובני משפחתו קיבלו ובכלל זאת מתנות, כספי ירושה ומשכנתאות וקבע, כי מסכום ההכנסות שנקבעו למערער בשנות-המס שבמחלוקת – 13,844,806 ש"ח – יש להפחית את הסכומים הבאים: כספי תמיכה בסך 1,315,000 ש"ח שאינם חייבים במס, סכומים המהווים מתנות חתונה והוצאות בייצור הכנסה בסך 950,000 ש"ח לכל אירוע חתונה, כספי ירושה בסך 175,895 ש"ח שאינם חייבים במס, טעות בחישוב ההפקדות בסך 157,500 ש"ח ומתנות מהמחותנים לצרכי רכישת דירות לילדים בסך 636,200 ש"ח.
עוד קבע השופט, כי לנוכח ממצאיו הוא אינו רואה צורך להידרש לטענות הצדדים באשר לקשרים חברתיים או עסקיים שלכאורה היו בין המערער לבין קבלנים או אנשי עסקים.
לאור התוצאה אליה הגיע, קבע השופט אלטוביה, כי כל צד יישא בהוצאותיו בקשר עם הערעור.
ההחלטה בעניין אתמר אשרי
כידוע, תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ("התקנות") קובעת, כי על תצהיר להיות מבוסס על עוּבדות אותן יכול מוסר התצהיר להוכיח מידיעתו האישית.
על-סמך תקנה זו, הגישו המערערים בערעור מס הכנסה שעניינו זיכוי עקיף לגבי הכנסה מדיבידנד (על-פי סעיף 126(ג) לפקןדה) בקשה לבית-המשפט המחוזי בנצרת.
לטענתם, המצהירה מטעם המשיב (גב' סתוית בורנשטיין, מפקחת ראשית בפקיד-שומה צפת), פרסה במסגרת תצהירה את מִשנתה והעלתה טענות שאינן בעובדה אלא בפרשנות הוראות החוק ובנוסף כללה שם עדויות סברה, הפנייה לנימוקי הערעורים ושלל טענות במומחיות מפי מי שאינו מומחה כאמור בסעיף 39א לפקודת הראיות (על-פי סעיף זה, עדות מומחה אשר הוגשה שלא בהתאם לפקודת הראיות יראו בה ראיה לא קבילה).
המשיב, לעומת זאת, טען, כי אין מדובר במצהירה "רגילה" אלא במפקחת מטעם פקיד-השומה, כאשר התצהיר מטעם המשיב משַָקף את המסקנות המהוות בסיס להוצאת השומה ובמסגרתו הִסבירה המצהירה כיצד הגיעה למסקנותיה המקצועיות. עוד טען המשיב, כי מדובר בערעור מס שחלות לגביו תקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1978, כאשר על-פי תקנה 10ב ניתן להגיש בערעורי מס הכנסה ראיות אף אם אינו קבילוֹת בהליך אזרחי.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את הבקשה ברובה (קישור להחלטה).
השופטת הוד קבעה, כי אמנם התייחסות למצב המשפטי אין משמעה בהכרח כי מדובר בחוות דעת משפטית. שכּן, תחת זאת, במקרים מסוימים מדובר בפירוט שיקול הדעת המקצועי אשר הופעל בעת קבלת ההחלטה מושא הערעור והצגת יישום העוּבדות בהתאם לעמדת המשיב על הוראות הדין כפי שפורשו על-ידיו.
עם זאת, השופטת הוסיפה וקבעה, כי בחלק מסעיפי התצהיר אין מדובר בהצגת שיקול הדעת אשר הפעילה המצהירה בעת קבלת החלטתה אלא בסקירת המצב המשפטי ופרשנותו, דהיינו במעין חוות-דעת משפטית באשר למצב המשפטי בהתאם לעמדת המצהיר; וכי זו לא מטרת התצהיר. טענות כאמור אין מקומן בתצהיר עדות ראשית אלא בנימוקי הצדדים או בסיכומיהם.
לאור האמור, הורתה השופטת הוד על מחיקת מרבית סעיפי התצהיר שמחיקתם התבקשה על-ידי המערערים. במקביל, הורתה השופטת למשיב להגיש תצהיר מתוקן מטעמו.
פסק-הדין בעניין ראובן את סילקו בע"מ
פסק-דין נוסף של השופטת ע' הוד מבית-המשפט המחוזי בנצרת ניתן לאחרונה בעניין ראובן את סילקו בע"מ.
באותו מקרה, בעקבות הערר שהגישו העוררים לוועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת, הודיע המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת), כי הוא מוכן לקבל את שווי המכירה שהוצהר על-ידי העוררים ועל-כן הערר מתייתר.
המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא בסוגיית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כאשר הצדדים הגישו טיעונים בכתב לעניין זה וכל צד טען כי יש לחיֵיב את הצד האחר בהוצאות בְּשל התנהלותו.
השופטת הוד קבעה, כי יש לחיֵיב את המשיב בהוצאות מתונות: הוצאות משפט בסך 4,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין וההחלטה בעניין אשרף בדיר
במבזק מיום 11.12.2017 דיווחנו אודות פסק-הדין וההחלטה של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בערעור שהגיש אשרף בדיר על החלטת המשיב, מנהל מע"מ פתח-תקווה, לדחות את השגתו על שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה שהוּצאה לו בְּשל אי-דיווח על מכירת דלק, לפסוֹל את ספריו ולהטיל עליו קנס לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) כמו גם את בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור שבכוונתו להגיש לבית-המשפט העליון ואת בקשתו לעיכוב פרסומו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור האמור (קישור להחלטה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערער הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, אך הערעור נדחה מכוח סמכותו של בית-המשפט על-פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (קישור לפסק-הדין).
מערכת להסמכת מייצג לעריכת תיאום מס באינטרנט
כידוע, היישום לעריכת תיאום מס באינטרנט פתוח לציבור הרחב מזה מספר שנים.
לאחרונה, פותחה אפשרות ליחיד להסמיך מיַיצג לשימוש ביישום זה, וזאת כפי העולה מהודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה).
עניינה של אפשרות זו ביחידים שאינם בעלי תיק במס הכנסה ואינם מיוצגים ברשויות המס באופן שוטף ומעוניינים שמיַיצג יערוך להם תיאום מס באינטרנט.
בהתאם, הסמכה זו אינה מהווה בגֶדר "יפויי כוח" לייצוג ברשות המסים אלא תקפה לעריכת תיאום מס בלבד.