בית-המשפט המחוזי: כיצד יש לקבוע את עלותן לצורכי מס של מניות חברה תעשייתית שנרשמו למסחר בבורסה לפני 1.1.2003?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין טופז (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין בשאלה כיצד יש לקבוֹע את מחירן המקורי (העלות) של המניות הנסחרות (בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב) שמכרו המערערים בחברה תעשייתית (חברת המ-לט (ישראל-קנדה)) ואשר נרשמו למסחר לפני יום 1.1.2003. זאת, לאור הֶסדר המיסוי הקבוע בהקשר זה בהוראות סעיף 105יג לפקודת מס הכנסה.
לטענת המערערים, והגם שבשנות-מס קודמות נקטו בגישת המשיב, יש לקבוֹע את עלות המניות לצורכי מס לפי מחירן בבורסה במועד רישומן למסחר כשהוא מתואם ליום 31.12.2002, כאשר עלות מתואמת זו גבוהה ממחיר המניות בשלושת ימי המסחר שקָדמו ליום 1.1.2003 ("המחיר הממוצע") וממילא היא הקובעת על-פי אותו סעיף 105יג.
לעומת זאת, לטענת המשיב, פקיד-שומה חיפה, יש לקבוֹע את עלות המניות בהתאם לעלותן במועד ייסוד החברה כשעלות זו מתואמת ליום 31.12.2002; והיות שעלות זו נמוכה מהמחיר הממוצע, העלות תיקָבע לפי האחרון. עוד טען המשיב, כי המערערים מושתקים מלטעון בניגוד לעמדה שיישמו באותה סוגיה בדו"חות המס בשנות-המס הקודמות.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ר' סוקול, דחה את הערעור.

בראשית הדברים, נדרש השופט סוקול לעקרונות חישוב החבות במס רווחי הון במכירת מניות נסחרות בכלל ובמכירת מניות נסחרות של חברה תעשייתית שנרכשו לפני רישומן למסחר בבורסה בפרט, תוך שהוא מַפנה, בין היתר, לספרו של הח"מ (מהדורה שנייה) בנושא מיסוי שוק ההון.

לגופו של עניין, קבע השופט סוקול, כי כאשר מדובר בחברה תעשייתית שמניותיה נרשמו למסחר בבורסה, אין תחולה להוראות סעיף 101 לפקודה, וממילא אין לראוֹת ברישום המניות כ"מכירה רעיונית" של המניות. שעה שכך, מחירן המקורי של המניות הינו המחיר שנקבע ביום הרכישה המקורי של המניות ולא ביום רישומן למסחר בבורסה, כאשר המחיר האמור יתואם ממועד הרכישה המקורי.

חשוב לציין, כי הגם שהמערערים הגישו דיווחים על מכירות שבוצעו על-ידם בשנות-מס מוקדמות בגדרם חישבו את המס המתחייב לפי גישת המשיב, השופט סוקול לא ראה בהתנהגות זו ככזו היוצרת השתק המונע מהם לטעון כי טעו בפירוש החוק וכי על-פי פירושו הנכון המחיר המקורי יחושב ליום הרישום. זאת, היות ש"תכלית ההשתקים למיניהם אינה למנוע תיקון טעויות אלא למנוע פגיעה בטוהר המידות ובאמון ההליך השיפוטי" (פס' 34 לפסק-הדין). עם זאת, השופט סוקול הבהיר, כי התנהגות זו של המערערים עשויה לחזק את פרשנותו של המשיב (הגם, כאמור, שהתנהגות זו אינה מקימה מחסום מפני הטענה כי הפירוש הנכון שונה).